בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כדי שהערבים יתנדבו

אין צורך לכפות בחוק שירות לאומי על הערבים. הם יתנדבו בהמוניהם אם רק תוצע להם תוכנית שתיעשה בשיתוף עם מנהיגיהם, ואם יובטח להם שהשירות לא ישמש כלי להעמקת אפלייתם

17תגובות

להיטותה של הברית ליכוד-קדימה לקדם חובת שירות לכל, עלולה להביא לכך שבקרוב יחויבו אזרחיה הערבים של ישראל לשרת שירות לאומי-אזרחי. ואולם, אם יש נושא המגלם באופן המזוקק ביותר את מחלוקות העומק ואת האי-אמון בין יהודים וערבים, זהו שירות זה.

הרוב היהודי מצפה שהצעירים הערבים יתנדבו כביטוי לנכונותם לנשיאה בנטל ולרצונם להשתלב. המיעוט הערבי דוחה את הרעיון מחשש שהדבר ישמש כמנגנון להנצחת האפליה, שכן הסכמה לשירות לאומי אזרחי תתפרש כהשלמה עם המעמד הנחות של הערבים בישראל, ותיתן לגיטימציה לרעיון האנטי-דמוקרטי של קביעת תנאים לזכויות אזרח. לאלה מצטרף החשש ששירות כזה הוא רק שלב בתוכנית לגיוס חובה של הערבים לצה"ל.

העובדה שכספי המענק והפיקדון למשרתים מגיעים ממשרד הביטחון, לא מסייעת להפגת החששות הללו. אם הוגי הרעיון קיוו ששירות לאומי אזרחי יהפוך כלי מרכזי לאינטגרציה של הערבים בחברה הישראלית, תקוותם נכזבה. אין סיכוי שהיא תתממש במסגרת הקיימת. האופן החד-צדדי שבו הוקם מנגנון השירות האזרחי-הלאומי, בלי להתייעץ עם נציגי הציבור הערבי, מראה גם על התעלמותה של המדינה מהנהגתו של המיעוט הערבי.

כל אלו הולידו חזית סירוב והתנגדות מאורגנת של הציבור וההנהגה הערבית נגד השירות האזרחי, אבל גם הניעו תהליך חשיבה על אלטרנטיבות אפשריות. שכן, למרות ההתנגדות, יש צעירים ערבים שפונים למינהלת השירות, הפועלת היום במשרד המדע. אמנם מדובר במספרים קטנים - כאלפיים מתנדבים בשנת 2012 - אך זה מעיד על נכונות. לרוב מדובר בשירות משמעותי בקהילה הערבית עצמה, התורם גם למתנדבים ומגדיל את סיכויי הצלחתם בלימודים אקדמיים ובשוק העבודה.

ירון קמינסקי

הרעיון של סולידריות חברתית ותרומה לקהילה אינו זר לאיסלאם ולחברה הערבית. זה, והצורך להציע אלטרנטיבה לצעירים, שרבים מהם סיימו את לימודיהם ומתקשים לממש את הפוטנציאל שלהם, מהווים זרז ליוזמות התנדבות בתוך החברה הערבית. יוזמות אלו, שאינן מוכרות או מתוקצבות על ידי מינהלת השירות הלאומי-האזרחי, מוכיחות כי בחברה הערבית יש רצון ויכולת להקים פרויקטים של התנדבות קהילתית בניהול עצמי.

במאמץ הממשלתי לחקיקה שתביא לשוויון בנטל, החרדים והערבים נכרכים יחדיו. זאת, תוך התעלמות מההבדלים בסיבות שבגינן הם אינם מתגייסים לצבא, וכן מהעדר הייצוג לערבים במעגלים של קבלת ההחלטות בנושאים אלו, וממשבר האמון החריף בין האזרחים הערבים לממשלה, במיוחד באווירה הציבורית המערערת על הלגיטימציה של אזרחותם.

חקיקה גורפת אינה הדרך ליישב את סוגיית השירות האזרחי, אך הימצאותו של הנושא בראש סדר היום יוצרת פתח לדיאלוג. דיון פרלמנטרי משמעותי, בהשתתפות אמיתית של חברי הכנסת הערבים, עשוי להוביל לפריצת דרך ואף להסכמה על מתווה לשירות אזרחי רחב של צעירים ערבים. מתווה אפשרי הוא הקמת מנגנון לשירות קהילתי התנדבותי, שיופעל על ידי הרשויות המוניציפליות הערביות, באמצעות מחלקות הרווחה שלהן או על ידי יחידות שיוקמו במיוחד לשם כך. אלו יהיו נתונות לפיקוחה של סמכות מקצועית רגולטיבית במשרד הרווחה או במשרד הפנים, ותקציבי ההפעלה הממשלתיים יהיו "צבועים" כך שניצולם יתאפשר רק למטרה זו.

תוכנית כזאת, או דומה לה, ראוי לה שתתגבש כחלק מתוכנית ממשלתית מקיפה לצמצום הפערים בין יהודים וערבים, תוך הידברות עם מנהיגיו הנבחרים של הציבור הערבי. עליה להיות אזרחית לחלוטין ולתת לרשויות הערביות שליטה ותוספת כוח אדם הדרושה להן כל כך. מעל לכל, תהיה בה משום הבהרה לחברה הערבית שרווחתה, העצמתה ועתיד צעיריה, חשובים לממשלה ולחברה. כל זאת, בלי לטשטש את תפקידו של השירות האזרחי ככלי לשילוב ושוויון, במסגרת התנדבות משותפת של יהודים וערבים במוסדות שונים.

שילוב אינטרסים ובעיקר התנהגות אחראית מצד הממשלה והמנהיגות ערבית, יכולים להוליד הסכמה שתהיה ציון דרך חשוב בהסדרת היחסים בין רוב ומיעוט במדינת ישראל.

הכותבים הם מנהליה השותפים של "יוזמות קרן אברהם", הפועלת לשילוב ושוויון בין יהודים וערבים אזרחי ישראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו