בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו המסכן

63תגובות

ידוע הסיפור על יהודי שבא לעיירה אחת, והתארח בביתו של הרב. בטרם כניסת השבת ביקש האורח להפקיד אצל הרב ארנק מלא בשטרות כסף, שבהם היה אמור בתחילת השבוע לקנות סחורה. אם בכסף עסקינן, אמר הרב, צריך עדים. הוא הזמין לביתו שניים ממכובדי העיר וביקש מהם לשמש כעדים למעשה הפקדת הארנק.

בצאת השבת, ביקש האורח את כספו. אינני יודע על מה אתה מדבר, השיב הרב. האורח ביקש לזמן את שני המכובדים ששימשו כעדים. הרב שלח מיד לקרוא לשניים, שהודיעו שגם להם אין מושג על מה האורח מדבר. הרי ראינו אותו לראשונה רק בשבת בבוקר בבית הכנסת, אמרו. היהודי עמד לצאת מהבית, אבל וחפוי ראש, אך אז קרא לו הרב ואמר, הנה הארנק שהפקדת אצלי. למה עשית לי את כל זה, שאל היהודי. רציתי רק שתדע עם מי יש לי עסק בעיר הזאת, ענה לו הרב.

נזכרתי בסיפור כשקראתי שרוב שרי הליכוד הצביעו בוועדת השרים לחקיקה בעד הצעת חוק פרטית של ח"כ מירי רגב, שמשמעותה סיפוח חלקם הגדול של שטחי יהודה ושומרון, ורק התערבותו התקיפה של ראש הממשלה מנעה את אישור ההצעה, שהיתה מובילה למפולת מדינית חסרת תקדים. אי אפשר שלא להבין ללבו של בנימין נתניהו ולהזדהות עמו כאשר רואים עם מי יש לו עסק.

מדובר בצעד שאף ראש ממשלה מן הליכוד לא הציע מעולם ואף לא שקל - לא מנחם בגין, לא יצחק שמיר, לא אריאל שרון ולא נתניהו - והמהווה הפרה בוטה של הסכמים חתומים ושל התחייבויות שישראל נתנה לארצות הברית. קבלת חוק כזה - בוודאי היום, כאשר ישראל עומדת אולי לפני החלטות הרות גורל וזקוקה לכל תמיכה מדינית אפשרית - היא מעשה מובהק של חוסר אחריות. ממירי רגב ומדני דנון לא מצפים שיתנהגו באחריות - זה נוגד את הד-נ-א שלהם. אבל משרי הממשלה מותר לדרוש שיגלו אחריות ושיחשבו גם על טובת המדינה ולא רק על הפריימריס בליכוד ועל אימת פייגלין שנפלה עליהם.

הרי מדובר לכאורה באנשים רציניים, המבינים עניין ומודעים לשיקולים מדיניים. האם לא היה ברור להם, שקבלת חוק כזה פירושה התרסה ושבירת כלים מבחינת היחסים עם הקהילה הבינלאומית כולה, והגברת הבידוד שבו נתונה מדינת ישראל? איך נדרוש ממצרים ומירדן שיכבדו את הסכמי השלום כאשר ישראל מצפצפת על התחייבויותיה שלה? האם לא הבינו את מה שבני בגין - לא בדיוק שמאלן - הסביר להם, שבכל מקרה מדובר בשינוי דרמטי של מדיניותה של ישראל מאז מלחמת ששת הימים, והחלטה כזאת לא מקבלים כבדרך אגב באמצעות הצעת חוק פרטית של חברת כנסת מהספסלים האחוריים?

האמת היא שהשרים הבינו את העניין היטב, אבל בחוסר אחריות הם בחרו לברוח מהכרעה ולהטיל את האחריות על ראש הממשלה שהוא, למזלנו, המבוגר האחראי. אוי לה למדינה ששריה חסרי אומץ לב. לעם הזה מגיע שיהיו לו שרים יותר ראויים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו