בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר האספרסו: מהגרי עבודה

93תגובות

יום ראשון ברחוב לוינסקי בתל אביב: עשרות ישראלים צובאים על הבסטות הקטנות, דוחפים לסלי פלסטיק צבעוניים סוכר, קפה, שוקולד, כיסויים מזויפים לאייפון ועוד. ממול, עשרות אפריקאים יושבים בגינה חסרי מעש, ממתינים ל"צ'יק-צ'אק" הבא שיאסוף אותם לעבודה מזדמנת. על הספסל בתחנת האוטובוס נשכח עיתון. מבין עמודיו זועקת הכותרת "מה עושים עם המסתננים?"

קווים דקים ושקופים נמתחים בין שתי האוכלוסיות הנפרדות כביכול המשוטטות ברחוב לוינסקי, קשרים הדוקים של סיבה ותוצאה, אך נדמה כי איש לא מבחין בהם בשעת בוקר טרופה זו. מהיכן הגיעו אלינו המוצרים הנארזים כעת בזריזות בשקיות הניילון המשומשות, ומהיכן הגיע אלינו האיש הזה העייף ששרוע כעת על הדשא בחולצה קטנה ממידותיו?

אנחנו רוצים אייפון - אבל לא רוצים לדעת איך נראה חדר המעונות של הפועלת הסינית שהרכיבה אותו; לוגמים אספרסו כפול שהגירו קפסולות זעירות-נוצצות ממכונה חדישה, לצד קוביית שוקולד שלא שכחנו להביא מהדיוטי-פרי - אבל לא מתעקשים לחפש על האריזות את ההבטחה ל"סחר הוגן"; מעלים לפייסבוק תמונות שלנו מיוזעים, חוצים את קו הזינוק ברחובות תל אביב תחת הלוגו של מותג מוצרי ספורט כלשהו - אבל ממש לא יודעים מי הרכיב את הסוליות של הנעליים שלהם ואיפה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

פרשן "ניו יורק טיימס" תומס פרידמן כתב פעם (וטעה), כי לא תיתכן מלחמה בין שתי מדינות שיש בהן סניפים של מקדונלד'ס. הוא היה צריך לומר כי בכל מדינה שבה יימצא סניף מעוטר בקשתות מוזהבות, יימצאו כנראה מאחור, במטבח, גם פליט או מהגר עבודה. אי אפשר להתעלם מהקשר הישיר בין כלכלת המערב להגירה ממדינות העולם השלישי, ואי אפשר להוציא את ישראל מהמשוואה הפשוטה הזאת. קני הסוכר, פולי הקקאו והקפה, השבבים האלקטרוניים - הרי כל אלה הובאו אלינו בדיוק מאותן מדינות שמהן יצאו מבקשי המקלט האפריקאים בדרכם הארוכה והקשה למדינות המערב, בהן גם ישראל.

הדיון בסוגיית מבקשי המקלט בישראל אינו יכול להתנהל תוך התעלמות גורפת מהעובדה שיש לנו חלק מכריע בהגעתם הנה מלכתחילה. וזאת לא רק מפני שאנו צורכים מדי יום מוצרים שיוצרו תוך ניצול משאבי הטבע והאנוש בארצות שמהן באו אנשי גינת לוינסקי - דבר המשפיע השפעה מכרעת על התהליכים הפוליטיים-כלכליים שחייבו אותם לנדוד - אלא גם בגלל המוצר העיקרי שאנו מייצאים למדינות שמהן הגיעו: נשק. הנשק הזה מציף ברגעים אלה את היבשת שממנה הגיע האיש השרוע עייף על הדשא.

גם בפרק הזה בעלילה ההיסטורית אנחנו לא יוצאי דופן, והכותרת "מדינת היהודים" לא תשנה את מבחן המציאות. שום גדר, חוק או מתקן כליאה לא יצליחו לבדל אותנו מהזרמים הכלל-עולמיים של סיבה ותוצאה. אי אפשר להמשיך לרכוש דיאודורנט ספריי בניחוח פרחי-בר, ובה בעת לדרוש בתוקף שהחור באוזון יואיל בטובו להתרחב מעל כל מדינות העולם - מלבדנו.

איש אחד הרצה לי פעם ארוכות על היתרונות שבהטלת סנקציות כלכליות על איראן. מיד לאחר מכן התלונן ארוכות על העלייה החדה במחירי הדלק. שוב נמתחו קווים דקים ושקופים בין שתי האמירות, אבל האיש התעלם. הוא גם שונא מסתננים ואוהב שניים סוכר באספרסו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו