בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבחירות במצרים: מבחן המהפכה

תגובות

פרק חדש נפתח היום בהיסטוריה של מצרים. בפעם הראשונה יתקיימו בה בחירות חופשיות לנשיאות. ועדת הבחירות פסלה כמה מועמדים, בהם עומר סולימאן שייצג את הממסד הצבאי, הסלפי חאזם אבו איסמאעיל והאיש החזק בתנועת האחים המוסלמים, חיירת אל-שאטר. במרוץ נותרו 11 מועמדים, 3 איסלאמיסטים ו-8 חילונים.

המועמדים המובילים הם: מן המחנה החילוני עמר מוסא, שהיה מזכיר הליגה הערבית ושר חוץ בתקופת מובארק; ומן המחנה האיסלאמי עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח, שהיה בכיר באחים המוסלמים, אך "התפוטר" כשהכריז על התמודדותו לנשיאות.

יתרונו של מוסא - מעבר לניסיונו הדיפלומטי, קשריו בעולם הערבי והרטוריקה שלו נגד ישראל - שהוא דמות מוכרת ברחוב המצרי, אינו איסלאמיסט וגם לא איש צבא. לאור השליטה המוחלטת של האיסלאמיסטים בפרלמנט, יכול להיות שמוסא ייהנה מתמיכת אלה המעוניינים ליצור איזון במערכת הפוליטית.

יתרונותיו של אבו אל-פתוח הם דימויו כמייצג איסלאם מתון, המשלב בין דת לדמוקרטיה ומודרניות. כאיש האחים המוסלמים לשעבר, מזוהים אתו גם חלק מתומכי התנועה - בעיקר הדור הצעיר הסולד משמרנות הוותיקים - גם הפורשים ממנה וגם חלק מהסלפים שיתמכו בו כברירת מחדל לאחר הדחת אבו-איסמאעיל מהמרוץ, למרות הפער האידיאולוגי. אבו אל-פתוח סומך גם על קולות חילונים שיעדיפו אותו על מועמד חילוני שסיכוייו פחותים, כדי למנוע את עלייתו של מועמד איסלאמי קיצוני ממנו. עם זאת, לאבו אל-פתוח כמה יריבים במחנה האיסלאמי, בראשם מוחמד מורסי, המועמד החלופי שהציבו האחים המוסלמים בשל פסילת אל-שאטר.

ההערכה היא שאיש מהמועמדים לא יזכה ב-50% מהקולות (המינימום הדרוש על מנת להיבחר), וייערך סיבוב בחירות שני. מסוכן להתנבא, אבל דומה שמוסא ואבו אל-פתוח הם המועמדים המובילים לעלות לסיבוב השני.

הבחירות לנשיאות הן שעת מבחן למהפכה המצרית ולאביב הערבי בכלל. ראשית, הן יקבעו אם המהפך האיסלאמיסטי שהחל עם הבחירות לפרלמנט יושלם עם בחירת הנשיא. בחירת נשיא עם סדר יום איסלאמי, לצדו של הפרלמנט, יבטיח רוב מספק כדי לנסח חוקה שתהלום את שאיפות האיסלאמיסטים. מאידך, בחירתו של מוסא תיצור מערכת פוליטית מאוזנת יותר בין הגורמים החילוניים והאיסלאמיים, אולם איזון כזה יכול להוביל לשיתוק המערכת הפוליטית מבלי יכולת לכונן את החוקה.

שנית, בעקבות הבחירות לנשיאות, ובטרם נחקקה החוקה, הצבא יצטרך לקבוע מהן סמכויות הנשיא. אין ספק כי סמכויותיו בעידן החדש יהיו מצומצמות יותר מבעבר. סביר להניח שזהותו של הנשיא הנבחר תשפיע על החלטת המועצה הצבאית. יש גם להמתין ולראות אם הצבא יעמוד בהבטחתו לחזור לקסרקטינים לאחר הבחירות. דומה שיקיימה רק אם ראשיו יחושו שהאינטרסים הביטחוניים והכלכליים שלו יישמרו, ובכל מקרה בעתיד הקרוב הוא ימשיך למלא תפקיד מרכזי, אם בגלוי ואם מאחורי הקלעים.

כך או כך, הבעיה הגדולה ביותר היא שהנשיא הנבחר - יהא אשר יהא - יתקשה מאוד לטפל בבעיות החמורות של מצרים בתחום הביטחון, הכלכלה והדמוגרפיה. מצב זה מבטיח כי כיכר תחריר תמשיך לארח מפגינים המתוסכלים מחוסר היכולת של השלטון לטפל בבעיות היסוד של המדינה. המשך חוסר היציבות במצרים הינו כמובן בשורה רעה לישראל, למערב, ובעיקר לעם המצרי.

פרופ' פודה מלמד בחוג ללימודי האיסלאם והמזה"ת באוניברסיטה העברית. לימור לביא היא ראש דסק מצרים במכון ממר"י

הבחירות במצרים - סיקור נרחב: קדחת הבחירות משתלטת על מצרים | הצל הכבד על מטרת המהפכה | סמל המהפכה תומך במועמד המוסלמי | האיסלאם הפוליטי מאיים על האחווה הדתית | התקדים המסוכן ביחסי ישראל ומצרים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו