בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקץ לסחר הסוסים במצרים

42תגובות

כוונון יעיל וממוקד של המיקרוסקופ המדיני מאפיין את מדיניותה של ישראל כלפי מדינות האזור. גם היום, כאשר ייפתחו הקלפיות לבחירות לנשיאות במצרים, השאלה שתעסיק את מקבלי ההחלטות תהיה האם אחמד שפיק טוב ליהודים או רע ליהודים? עמר מוסא הוא שונא ישראל או פוליטיקאי מעשי? מוחמד מורסי הוא שיקוץ איסלאמיסטי? זה האופן השגור שבו בוחנת ישראל את המהלך ההיסטורי שעובר על מצרים ועל האזור כולו. אחרי האבל המדיני על נפילת בעל הברית - שבעצמו ספג קיתונות של איומים ישראליים, מהפצצת סכר אסואן ועד הגידוף ש"יילך לכל הרוחות" - שוב מכסה ערפל סמיך את עיני ישראל.

מצרים הולכת היום לבחור נשיא ולהשלים בכך את המהלך הדמוקרטי החשוב ביותר בתולדותיה ובתולדות האזור. זו לא תהיה הדמוקרטיה המושלמת, דמוקרטיה כזאת מככבת רק בחלומם של הוזים. חשיבותה בעצם העברת מרכז הכוח מהשליט לציבור, בהענקת עוצמה לאזרחים, בשלילת בלעדיות ההחלטה מדיקטטור אחד וחלוקתה עם פרלמנט, עם קבוצות פוליטיות, מפלגות ותנועות אשר מבקשות לעצב את דמותה של מצרים. זוהי תפישה רעיונית ואסטרטגית חדשה שמקעקעת את השגרה המדינית הנוחה, לא רק של ישראל אלא של המערב כולו. שגרה שלפיה די לרכוש את לבו של אדם אחד, גם אם הוא מושחת, כדי לנהל סחר סוסים יעיל.

במצרים החדשה גם הצבא, שזכה למעמד של שותף במהפכה, קשוב לפוליטיקאים ולרחוב. מכל מקום, הוא לא יהיה כתובת נפרדת לעסקים, ציר עוקף לנשיא ולפרלמנט. כי גם הוא יודע שמפגן של יכולת ניהול ומשילות אזרחית הוא הערובה החשובה ביותר לעתיד מצרים. לכך שמצרים תוכל לגייס לעצמה את הסיוע הכלכלי ואת ההשקעות הזרות שנחוצים לה כל כך כדי לשקם את המדינה שנשדדה בידי המשטר הקודם ואשר מתחילה את העידן החדש שלה עם גירעון אדיר של כ-40 מיליארד דולר, עם מיליוני מובטלים ועם מסע לקישוש הלוואות מכל מי שמוכן לתת.

מה צופן עתיד היחסים בין ישראל ומצרים? דברו על זה בפייסבוק

אבל דרכה החדשה של מצרים, על מורכבותה, סיכוייה וסיכוניה, היא בעיני ישראל רק קולות רקע לא נחשבים. מבחינת ישראל רק לבריאותם של הסכמי קמפ-דייוויד יש משמעות. המשך קיומם הוא בהחלט המבחן האולטימטיבי ליחסי שתי המדינות ומותר לישראל להתייחס בחרדה להתבטאויות של מועמדים או מפלגות במצרים אשר קוראות לשנותם, לעדכנם, קל וחומר לבטלם. אבל הסכמים אלה, הבהירו כל המועמדים, אינם יכולים עוד להיות מנותקים מן המציאות באזור, ממדיניותה של ישראל ומן השאיפה המדינית של מצרים החדשה לנווט תהליכים באזור. בכל מצעי הבחירות של המועמדים לנשיאות ישראל מצוינת ככובשת וכל מועמד לנשיאות - חילוני, ליברלי או איש האחים המוסלמים - מתחייב לסייע ל"עם הפלסטיני להשתחרר מעול הכיבוש". יהיה זה קל מדי ושקרי לייחס כל צרה מדינית חדשה לעובדה שמצרים נשלטת בידי איסאלמיסטים. דווקא הם, ולא החילונים, הביעו מחויבות משמעותית יותר להסכמי קמפ-דייוויד. בעיני כולם מדיניותו הרפה של חוסני מובארק כלפי ישראל וכישלונו לאלץ אותה ליישם את הסכמי קמפ-דייוויד ואת החלטות האו"ם שנוגעות לנסיגה מן השטחים, הם חלק מן הנזקים הקשים שהסב מובארק למצרים. זוהי חלק מן המורשת - כמו השחיתות, הדיקטטורה, חוקי החירום, הדרת הבדווים בסיני - שמצרים החדשה מתחייבת לטהר כחלק מן הבשורה שהממשל החדש ירצה להביא לציבור.

נשיא מצרי חדש לא ירצה ולא יוכל להתנער מן השליחות הזאת. מנגד, תהיה זו אשליה לצפות לכך שישראל תחליט לשנות את מדיניותה בשטחים דווקא לכבודה של מצרים, קל וחומר אם בראשה יעמוד איסלאמיסט. הרבה יותר נוח ומשכנע יהיה להאשים את המהפכה המצרית, את האחים המוסלמים, את עמר מוסא או את אללה בקלקול היחסים ובאיום על השלום, מאשר לפתוח את העדשה כדי לראות את המדרון החלקלק שבו מתגלגלת ישראל.

Read this article in English: An end to horse trading



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו