בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קינג שמינג

118תגובות

בתצלום הקבוצתי של 60 בעלי דם כחול, שחגגו 60 שנה להכתרת המלכה אליזבת השנייה, בלט בהעדרו קינג ביבי. עם כל הכבוד לשבועון האמריקאי "טיים", שהכתיר תצלום מחניף של נתניהו שפירסם בשערו במלים "המלך ביבי" - ובעקבותיו שישה עמודים על גדולתו הפוליטית והאניגמטית של נתניהו - זה עדיין לא עושה אותו מלך.

הכתבה הזאת יוצאת דופן בהתחשב ביחסו הלא מחמיא של השבועון הזה ליהודים ולישראל. לפחות פעמיים הופיע היטלר בשערי השבועון. פעם כאיש השנה ב-1938, ופעם ב-1939 - כשפרצה המלחמה. כשמנחם בגין עלה לשלטון, החליטו עורכי השבועון ששמו קשה לביטוי. על כן ציינו בסוגריים שבגין מתחרז עם "פייגין" - השוואה נבזית לנוכל היהודי המגעיל בספרו של צ'ארלס דיקנס "אוליבר טוויסט". דרך מוזרה לתאר את המהפך הפוליטי בישראל.

גם אחרי קמפ-דייוויד והוויתור של בגין על כל סיני עד המילימטר האחרון, כולל הרס ההתנחלויות, סאדאת הוא שזכה לכתבה מרכזית ולצילומו בשער "טיים". לפחות הפרס נובל לשלום לא קיפח את שני מובילי השלום.

מחבר הכתבה הנוכחית הוא ריצ'רד סטנגל, עורך "טיים", הנאבק כמו כל התקשורת המודפסת על קיומו. בלי לזלזל חלילה ביצר העיתונאי שלו להמם את קוראיו, ייתכן שקוראיו היהודים עמדו לנגד עיניו. שבוע קודם יצא השבועון בכתבת שער פרובוקטיבית, שבה נראית צעירה בלבוש סקסי, חולצת שד להיניק את בנה בן הארבע. הנושא כפי שהוצג בכתבה עורר ויכוח וכמובן גם את המכירה של השבועון.

אם כבר אנו שם, רצוי שביבי, המתמוגג מהכבוד שחלק לו "טיים", יתבונן היטב בשער המדובר. אולי זה יזכיר לו עד כמה אנו תלויים בחלב האם של אמריקה וכמה חשוב שנבין שהפטמה הזאת לא תזין אותנו לנצח. ארה"ב כמעצמה ומנהיגה הנוכחי הנשיא אובמה אינם מעוניינים שישראל תוביל את האסטרטגיה העולמית ותקבע עובדות, שיחייבו את ארה"ב למלחמה נוספת ולהצלת ישראל, שוב ושוב.

עורך "טיים" שביקר בישראל לצורך התחקיר לכתבה, קלט כנראה שהישראלים בכלל, וחברי הליכוד בפרט, מאוהבים בתואר "מלך ישראל". הן בגין, הן שרון, דוד לוי ומעל כולם ביבי, אפילו בימים שהובסו, היו "מלכי ישראל". אפשר להבין איך כותב כה מנוסה משתמש בתואר "קינג ביבי". בשיחות הארוכות שקיימו השניים, סיפר לו ביבי מן הסתם על אביו ועל אחיו ושיכנע אותו שזורם בעורקיו דם כחול.

ביבי אמר לבן שיחו גם, שב-1999 הוא היה בטוח שהוא גמור. ואכן, צוות "אקונומיסט" הבריטי שבא לכאן בנסיבות דומות, הגדיר את ביבי בכתבת השער שלו "כושל סדרתי". לא במקרה הולך שמו של המגזין הבריטי הזה לפניו כמקור ומעריך פוליטי אמין.

אחרי השבחים שהעתיר על ביבי, מציג הכותב את השאלה אם יביא שלום או מלחמה, ובכך הוא עובר על הכלל שכל עיתונאי לומד בראשית דרכו: תציג את העובדות, אל תציג סימני שאלה. בפרט לא לביבי, היודע להסיט כל נושא מביך בהערה "לא זו הבעיה", ואחריה בא התירוץ שאנו רוצים "אך הם לא רוצים" וכיו"ב.

אחרי שביבי כונן את הממשלה הגדולה בזיל הזול, התקשרה אליו הילרי קלינטון ואמרה לו שזה הזמן לעשות דברים גדולים. אך ביבי אינו מנהיג של מהלכים היסטוריים. הוא אורטור מבריק, אך חששן כשמדובר בוויתורים משמעותיים כמו שטחים תמורת שלום. יש הגורסים שהוא לא יעז לפעול מעבר למלל. הוא לא בנוי מהחומר של בגין, לא בשלום ולא במלחמה. אין זה מקרה שהוא זקוק לאהוד ברק לצדו בתפקיד אהרן אצל משה רבנו.

ביבי, שנבהל פתאום מהרעיון שלו להקדים את הבחירות, חזר בו ובזול. בנירוונה שהוא נתון בה בממשלתו הגדולה לכאורה, אין בכוונתו לנקוט שום יוזמה מדינית, מהסיבה שגם בממשלה המנופחת מראית עין מטעה: החרדים, הימין במפלגתו, מופז וליברמן לא ייתנו לו. שם המשחק שלו היה ונשאר כתמיד הישרדות.

קינג-שמינג, המלך הוא עירום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו