בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המשיח בא והלך

21תגובות

ניו יורק

המשיח כבר היה כאן, אבל לא נשאר. הוא סייר אינקוגניטו לאורכה ולרוחבה של הארץ, התערבב בין אנשים והקשיב לשיחם, השתתף באירועים, עיין בעיתונים וניהל שיחות אקראיות עם עוברי אורח. הוא אף "קפץ" לביקורים בקהילות יהודיות בגולה.

לאחר שסיכם את רשמיו החליט: "זה לא בשבילי. אני פה לא נשאר". מאוכזב ומתוסכל חזר לעמדת ההמתנה הסמויה שלו. מלכתחילה לא פיתח המשיח ציפיות גדולות מהציבור החילוני. הוא לא כעס על גילויי הכפירה ולא התרעם על ביטויי הזלזול כלפי דת ישראל. לא התרגש מהדרישות לתחבורה ציבורית בשבת, ואפילו לא הזדעזע מתביעות לבטל את מצוות המילה. מדובר ב"תינוקות שנשבו", התנחם. אני רק מתחיל בהליכי התגלותי ומקווה ברוח הפסוק, שרוח נכון תתחדש בקרבם.

לכן לא מה שמצא בקרב החילונים עורר בו תדהמה. הוא היה נסער דווקא ממה שגילה בקרב מי שקרויים שלומי אמוני ישראל. במיוחד אצל החרדים והחסידים. יצר הרע לא נולד אתמול, וחוגים אלה לא היו מעולם טלית שכולה תכלת. אבל מה שהרגיז את המשיח והעכיר את רוחו היה העובדה, שבציבורים אלה נחצו קווים אדומים שתמיד נשמרו, סולקו הסייגים שהוטלו כדי להיזהר מפני חטאים, התערער המרחק שנשמר מפני מה שאינו טהור.

במיוחד עוררה את חמתו הסלחנות, כמעט התרפקות, שמפגינים חרדים וחסידים ביחס לפיתויים שנחשבו אצלם בעבר למגונים ואסורים בהחלט. הוא נדהם לגלות, עד כמה העוונות שאדם דש בעקביו נעשו רווחים בקרב מי שידועים כמורי דרך רוחניים ודמויות מופת הראויות לחיקוי בקרב החרדים והחסידים. האם נשכחה מהם, תמה המשיח, האזהרה כי דווקא עוונות אלה "שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין" (עבודה זרה י"ח)?

הוא הביט משתאה בתופעה הנפוצה, שבה אדמו"רים וראשי ישיבות מככבים באמצעי התקשורת, מצטלמים כמו היו דוגמנים וכוכבי ספורט ומופיעים בטורי הרכילות. צלמים מוזמנים לחצרות חסידיות ומתעדים אדמו"רים מדליקים נרות חנוכה, או מנענעים לולב ואופים מצות. התמונות שבהן נראו אדמו"רים יושבים בחברת חסידים ב"סעודה שלישית", כשמתחתן מודפס הכיתוב המרגיע "התמונה צולמה אחרי יציאת שבת" עוררו בו גיחוך. איך זה שאדמו"רים נתנו יד להפיכת ה"שולחנות" ו"ההתוועדויות", שהיו פעם מפגש אינטימי עם חסידים, לאירועים מתוקשרים ולמפגנים של יוהרה ורדיפת כבוד? איך הניחו לחסידות להיהפך לעוד תחום שבו מתרבה הפרוץ ומאיים על העומד?

מה שהטה את כף המאזניים וגרם לו להחליט להתמהמה ולעכב את התגלותו היה חטא גרירת תורת הקבלה לרחובה של עיר והמרמס בריש גלי של חוכמת הנסתר ופנימיות התורה, שלהם היה עד ראייה ושמיעה. והקלקלה הנוראה הזאת נעשית על ידי אלה שהכתירו את עצמם ל"מקובלים" ואליהם התכוונו החכמים באמרה "תולין את הקלקלה במקולקל" (בבא בתרא, ק"ט). החיבור של הון וקבלה עורר בו קבס. הוא היה מודע זה כבר למעללים של מקובלי-השקר, אך נדהם מהסיפורים על "מקובלים" הטסים ברחבי העולם במחלקות עסקים, אוספים סכומי עתק ונהנים ממנעמי החיים והכל תוך כדי שימוש בשם הקבלה. על חילול השם הזה אין סליחה וכפרה, החליט, וסיכם: אין אני והם יכולים לדור בכפיפה אחת.

בישיבות מהדהד קול התורה, הכוללים גדושים באברכים שתורתם אומנותם, בחצרות האדמו"רים מצטופפים חסידים - איך זה שאני מתמהמה בלי רגשות חרטה? תמה המשיח. ואז נזכר בגמרא (מסכת יומא, דף ט'): "אבל מקדש שני, שהיו עוסקין בתורה ובמצוות ובגמילות חסדים מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חינם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו