בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אבן שזרק טיפש

76תגובות

היום גם פעילי זכויות האדם מבינים, שישראל אינה יכולה לקחת על עצמה את הטיפול בכל בעיות אפריקה. היום גם הם מסכימים לבניית גדר בגבול מצרים, מתוך הבנה שמדינה קטנה בעלת משאבים מצומצמים אינה יכולה לקלוט 2,000 מהגרי עבודה בחודש. הם גם מבינים, שאת המחיר משלמים תושבי השכונות בדרום תל אביב, וגם באילת, באשדוד, בערד ובבאר שבע, וגם זה אי צדק גדול.

אבל אותם פעילים, וגם הממשלה, צריכים לעשות חשבון נפש ולזכור את המימרה "אבן שטיפש אחד זרק לבאר, אלף חכמים לא יצליחו להוציא אותה". כי כאשר עוצמים עיניים ולא פועלים בזמן, משלמים על כך מחיר כבד בעתיד.

לפני שש שנים היה מדובר בבעיה קטנה. באותם ימים הסתננו לישראל דרך גבול מצרים רק כמה עשרות אנשים בחודש, והם הועברו לאילת. את הבעיה היה אפשר לפתור באמצעות מדיניות של "אין כניסה" בגבול - חוץ ממי שיוכר כפליט. אבל אהוד אולמרט לא רק שלא עשה זאת, אלא ביצע בדיוק את ההיפך: הוא נתן לכולם אישורי שהייה ועבודה, וכך נהפכה ישראל ליעד מועדף.

כיצד יש להתמודד עם תופעת המהגרים מאפריקה? דברו על זה בפייסבוק

באותם ימים כתבתי כאן על הצורך בפתרון הבעיה במהירות, אך באופן הומני, לפני שתגדל לממדים בלתי נשלטים. אבל הארגונים החברתיים ופעילי זכויות האדם התגייסו לטובת המהגרים מאפריקה. הם הפגינו נגד בניית הגדר והגדירו את כולם פליטים הנמצאים בסכנת חיים, אף על פי שאיש לא ידע אז, וגם היום איש אינו יודע, כמה מהם פליטים וכמה מהגרי עבודה. הממשלה הרי לא עשתה את המיון הדרוש.

ברור שמי שיוכר כפליט יהיה זכאי לקבל מקלט בישראל וגם את מלוא העזרה. ברור שגם הטיפול במהגרי העבודה צריך להיעשות בחמלה ומתוך התחשבות במצבם הקשה. הרי בסך הכל הם באו לכאן כדי לשפר את מצבם הכלכלי, ולא כדי לפשוע או לגנוב. אבל יש לזכור, שההגירה הזאת באה על חשבון השכבות החלשות; על חשבון מקום מגוריהן ועל חשבון מקומות העבודה שלהן. על לפי מדגמים שעשה האו"ם, הרוב המכריע של המהגרים האפריקאים שנכנסו לישראל הם מהגרי עבודה, לא פליטים.

אבל לא רק אולמרט עצם עיניים, גם בנימין נתניהו לא פעל בזמן. נתניהו הקים ממשלה באפריל 2009, אך במקום להיכנס לנושא במלוא הכוח הוא גרר רגליים, ורק כשהלחץ מלמטה גבר החליטה הממשלה במארס 2010 להקים את הגדר בגבול מצרים. אבל גם לאחר ההחלטה שום דבר לא זז. הבנייה החלה רק בנובמבר 2010, כלומר באיחור קריטי, ואפילו אז נעשתה בעצלתיים. רק לאחר הפיגוע הקטלני בכביש 12 שעל גבול מצרים, באוגוסט 2011, שזיעזע את הציבור והצבא, הואצה הבנייה ונכנסה לקצב ראוי.

רק בדצמבר 2011 החליטה הממשלה על תוכנית דו-שלבית לטיפול בבעיה. השלב הראשון הוא שלב הבלימה, והוא כולל את האצת בניית הגדר והשלמת 14 ק"מ באזור אילת, כך שהגדר כולה תהיה מוכנה באוקטובר השנה. כמו כן ייבנה מתקן שהייה גדול בנגב ותימנע עבודה מהמהגרים מאפריקה, במטרה להפוך את הכניסה לישראל לבלתי כדאית.

השלב השני הוא שלב ההחזרה. בימים אלה מתנהלים מגעים עם דרום סודאן לקבלת 2,000 מאזרחיה בחזרה. זה יעלה כסף רב, שיועבר לדרום סודאן בסיוע חקלאי ואחר. מי שיסכים לחזור יקבל מענק מיוחד. אבל מדובר בטיפה בים. לכן נעשים גם מאמצים למצוא מדינה נוספת באפריקה, שתסכים לקבל לתחומה עשרות אלפי מהגרים תמורת סכומי כסף נכבדים.

למרבה הצער, אני מעריך שצעדים אלה לא ממש יצליחו. כאשר באפריקה יודעים שאפשר לעבוד כאן, אפילו באופן לא חוקי, יהיה קשה לעצור את הזרם. תמיד ניתן לעבור גדר של חמישה מטרים בסולם של שישה מטרים. יהיה גם קשה מאוד למצוא מדינה שתסכים לקבל לתחומה עשרות אלפי מהגרים. ועוד לא נאמר כלום על הבג"צים שבדרך.

אכן צודקת המימרה - אבן שטיפש אחד זרק לבאר, אלף חכמים לא יצליחו להוציא אותה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו