בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין סוריה לתקיפה באיראן

20תגובות

משפט אחד מפי שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הניב מבול של פרשנויות על "שינוי", "מהפך", "תפנית" בעמדת רוסיה כלפי בשאר אסד. "לא משנה מי ישלוט בסוריה מה שחשוב הוא להפסיק את הקטל", אמר לברוב במסיבת עיתונאים ביום שני. זו הפעם הראשונה שרוסיה מציגה עמדה ברורה ביחס להמשך שלטונו של אסד. אז מה? האם רוסיה תסכים להתערבות חיצונית? האם היא תשגר משלוחי נשק לאופוזיציה בסוריה כפי שהיא שולחת למשטר? האם לא היתה זאת רוסיה שהתנגדה בשבת לכך שהודעת הגינוי של מועצת הביטחון תהיה החלטה מחייבת?

רוסיה, סין, ארה"ב, נאט"ו והאיחוד האירופי מטפלים במשבר בסוריה כאילו היה עניין פנימי. צריך רק להמתין בסבלנות, ולהמשיך בפטפטת, שהרי מישהו בסוף ינצח. גם גירוש הדיפלומטים הסורים מאירופה ומארה"ב אתמול אינו חורג מהגישה הזאת, משום שהוא אינו כרוך בתשלום מחיר ממשי. הבעיה היא שמדיניותם של מנהלי העולם הללו משקפת את מה שנהוג לכנות "עמדת הקהילה הבינלאומית" כלפי משברים. הן אלה שקובעות את סדרי החשיבות של משברים וסכסוכים, הן מעצבות את מפת ההתערבות הבינלאומית ומחליטות כמה בני אדם יצטרכו להיהרג לפני שהקהילה תתחיל למצמץ.

רוב הסכסוכים אינם "מעניינים" את המעצמות ומיליוני בני אדם נהרגו בעשורים האחרונים מפני שהמלל שהפיקו האפוטרופוסים לא תורגם למעשים. מתי שמע מישהו על התערבות בינלאומית בסומליה, דרום סודאן, צפון מזרח פקיסטאן, ניגריה ועוד? ככלל, התערבות בינלאומית מתרחשת רק כשסכסוך מאיים על אינטרסים של אחת המעצמות. אפשר אמנם לייבב על "חוסר הצדק" הזה ועל העדר אמת מידה מוסרית אחידה להתערבות בינלאומית, אבל מדיניות חוץ בפרט ומדיניות בינלאומית בכלל מעולם לא סבלו מעודף מוסר או חמלה.

לעתים נדירות לקווים אדומים של מוסר וחמלה יש גם יעד אסטרטגי, אבל גם אז הם משמשים ככסות צדקנית להתערבות בינלאומית. התערבות נאט"ו בלוב לא נועדה לסייע לדמוקרטיה, אלא לבנות נאמנות עתידית בין המורדים למערב; הפלת סדאם חוסיין בשם "הדמוקרטיה" נועדה לחסל חשבון עבר עם הרודן ולנסות לקבוע מאחז אסטרטגי מערבי, ובעיקר אמריקאי, בשדות הנפט ובמפרץ הפרסי; הפלסטינים יכולים לכתוב אנציקלופדיה על התהום הפעורה בין ה"חמלה" הבינלאומית עליהם ובין האדישות המעשית.

עכשיו גם הסורים לומדים על בשרם, שבינאום המשבר הפרטי שלהם מפריע למעצמות לנהל מדיניות אינטרסנטית. אימרתו של לברוב, ולפיה "לא חשוב מי ישלוט בסוריה" היא גם המדיניות האמריקאית, אשר פומבית עדיין מדברת על סילוק אסד, אבל למעשה לא חשוב לה מי ישלוט במדינה. העיקר שמישהו כבר ישלוט ושסוריה תחדל לטלטל את האזור.

אבל הלקח הסורי מחלחל כבר אל ישראל. בפשטות מאיימת אפשר לטעון, שמי ששם נפשו בכפן של מעצמות-העל, כדי שיצילו אותו מאיום איראני או אחר, בוגד באחריותו הלאומית. אזלת היד העולמית בסוריה משחקת היטב לידי מי שדוחף לתקוף את איראן. שהרי איך אפשר לבטוח באותן מעצמות שמשחקות את תפקיד המבוגר האחראי, שמנהלות דיאלוג אסטרטגי עם איראן, שמצהירות שהאופציה הצבאית לא הוסרה מעל השולחן, שאכן יעמדו בהתחייבויותיהן? איך, יתמהו בצדק שוחרי ההתקפה, תוכל ישראל להפקיד את קיומה בידי מעצמות שאינן מוכנות לסייע במחיר פעוט יחסית לשוחרי החופש בסוריה? הטענה שלפיה נמנע המערב מלהתערב בסוריה כדי לא לחולל משבר אלים עם איראן ואולי גם עם רוסיה היא טענה כבדת משקל, כמו גם הנימוק שהתערבות צבאית אינה מבטיחה יציבות או מניעת השתלטות של גורמים עוינים על המדינה. מנגד, צריכות המדינות הללו לשקול היטב את ההשפעה שיש לאזלת ידן בסוריה על מי שסופר ימים לקראת ההתקפה על איראן. האיום הסורי איננו רק על הערים חומס, אדליב ודרעא, הוא מחמם את מנועי המטוסים הישראליים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו