בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיטת הממשל: אין איזון מושלם

35תגובות

לפני 20 שנה חוקקה הכנסת חוק לשינוי שיטת הממשל בישראל, שהוליד שיטת כלאיים שבה ראש הממשלה נבחר בבחירות ישירות, אך נשאר אחראי כלפי הכנסת. השיטה אומצה לאחר מסע ציבורי ממושך.

השיטה החדשה היתה טעות גדולה. החוק הוצג כגורם שיביא ליציבות. מה שקרה, למעשה, הוא דווקא הקטנת יציבות המערכת: גדל ייצוגן של המפלגות הקטנות, דבר שכל שוטה היה יכול לנבא. כעבור תשע שנים כבר היו מוכנים כולם להודות בכישלון החוק; הוא בוטל, וישראל שבה להיות דמוקרטיה פרלמנטרית.

היום, משחלפו 20 שנה, שוב נשמעת קריאה זהה - הבה נשנה את שיטת הממשל. הלחץ הציבורי נבנה, וזו אחת הדרישות שהציבה מפלגת קדימה להצטרפותה לקואליציה. ושוב יש לדרישה תומכים רבים. אחרי ככלות הכל, מי אינו רוצה שהממשלה תהיה יציבה יותר ולא יהיה צורך בבחירות תכופות? היזהרו! כבר היינו בסרט הזה.

אז מה פגום בשיטה שלנו? ואולי ראוי לפתוח בשאלה מה נכון בשיטה שלנו? שיטה זו של ייצוג יחסי מבטיחה ייצוג בכנסת בהתאם לקולות שקיבלו המפלגות בבחירות, מתוך עיוות מזערי בין אחוז הקולות לבין הייצוג בכנסת. כל שינוי בשיטה זו יחולל עיוותים ועלול למנוע ייצוג בכנסת מכמה מהמגזרים היותר קטנים באוכלוסייה.

ואולם, בגלל הייצוג היחסי, המאפשר למפלגות קטנות רבות להיבחר לכנסת, יש כורח להקים ממשלות קואליציוניות, שאולי לא יהיו יציבות, ולחברות הקואליציה הזוטרות יש השפעה שאינה מוצדקת על פי גודלן. קואליציות לא יציבות מקצרות את חיי הממשלות. מי שהציעו בחירות ישירות לראשות הממשלה סברו כי מצאו את נוסחת הפלא, שתספק את האיזון בין ייצוג ליציבות. זה היה חלום.

אין איזון מושלם כזה. נשאלת השאלה אם קיים איזון טוב יותר מהשיטה הנוכחית. או לחלופין, האם השיטה הנוכחית וחוסר היציבות המובנה בה הופכים את המדינה לבלתי משילה. הכל יקבלו בברכה כלים שיגבירו את יציבות הממשלה, אך רבים יתנגדו לעיוות בייצוג הכרוך בהם.

למעשה, תולדותיה הפוליטיות של מדינת ישראל אינן מעידות על כך שממשלותיה אינן מצליחות למשול. הממשלות שלנו הצליחו לצאת למלחמות, לחתום על הסכמי שלום, לערוך רפורמות כלכליות חשובות בלא שהשיטה הנוכחית תמנע מהן לפעול.

ממשלות קואליציוניות ימשלו בישראל בעתיד הנראה לעין, וכל הקואליציות עלולות להתפרק, בלא כל קשר להרכבן. ככל שהמפלגה המרכיבה את הקואליציה גדולה יותר, כך תגדל יציבותה, אבל גם קואליציות המורכבות ממפלגות גדולות עלולות להתפרק. זה תהליך שמעורבים בו גורמים אקראיים. יש להכיר בעובדה, כי המצביעים הם שורש הבעיה. המצביעים, המעדיפים לבטא את אהדתם לאחת המפלגות הקטנות מאשר להצביע לאחת המפלגות הגדולות, אכן מצביעים נגד יציבות, וייתכן שגם למען קואליציות "בלתי משילות".

העלאת אחוז החסימה מעל ל-2% עשויה לעזור, אולם הדבר לא יועיל הרבה כאשר המפלגות שכבר נכנסו לכנסת רשאיות להתפצל וליצור מפלגות קטנות. תופעה זו אינה דמוקרטית ואף אינה מוסרית, היא מבטאת בגידה במצביעים שבחרו במפלגה כפי שהציגה את עצמה בזמן הבחירות. איסור על התפצלויות כאלה עשוי להועיל באמת לשיטה הפוליטית הקיימת. כל שאר הרעיונות העולים וצפים כיום יגרמו מן הסתם נזק במבחן הסופי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו