בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדינה עם מוגבלות

נגישות לנכים צריכה לעמוד בראש סדר העדיפויות של הממשלה. כך הם יוכלו לעבוד ולפרנס את משפחותיהם, לתרום לחברה ולהניע את גלגלי הכלכלה. אז מדוע רואים בהם נטל?

תגובות

"נציגות המשותקים" של נכי צה"ל יצאה בימים אלו למאבק מחודש ולהפגנות נגד השחיקה בזכויות הנכים בתחום הבריאות והניידות. שחיקת הזכות לרכב ייעודי, ציוד עזר רפואי טיפולי בריאות ומלווים סיעודיים, פוגעת באיכות חייהם ומצמצמת מאוד את נגישותם של הנכים לחברה. זאת, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משנת 1998.

המדיניות החברתית בעידן הזכויות חותרת לשילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה. ואולם, על המדיניות הזאת משתלטת השקפה קפיטליסטית, המתמקדת בתהליכי הפרטה וקיצוץ בתקציב. ממשלת ישראל הקימה ועדות (ועדת ברודט בשנת 2007 ובעקבותיה ועדת גורן, 2009) שהמנדט שלהן כלל, בין היתר, קיצוץ בתקציבי השיקום. ההפרטה מעצבת את ערכי החברה ואת מושג השיקום באופן שפוגע בנגישות לשירותי הבריאות ואפילו בניידות של הפרט.

התהליכים הללו גורמים לכך שנכי צה"ל נתפשים כ"נטל על החברה". ואולם, תפישות כאלה משקפות עיוות בתפישת מהות השיקום. שכן, ככל שהחברה תהיה מקום נגיש ופתוח יותר לנכיה, כך הם יוכלו לצאת לעבוד, להתפרנס, לתרום לחברה ולהניע את גלגלי הכלכלה. איכות הרכב הרפואי והמעלון אליו, נגישות הטיפול הרפואי - זה מה שיקבע אם סדר יומם יהיה משועבד להפרעות התפקוד ולסרבול הביורוקרטי הכרוך בהשגת המשאבים הנחוצים להם מאגף השיקום, או שהם יהיו פנויים לעבודה, ליצירה ואף לטיולים עם משפחותיהם בחיק הטבע, במקומות שרגליהם לא יכולות להגיע אליהם.

טס שפלן

זכויות אדם בסיסיות מופרות בהעדר הנגשה, זכויותיהם של נכי צה"ל ושל אנשים עם מוגבלות בישראל בכלל. הורגלנו שאין אנשים מוגבלי ניידות בזירה הציבורית וסמאו עינינו מלראות את המשמעות של העדרם. השחיקה של האמצעים העומדים לרשותם היא שחיקה בערכיה ובסמליה של החברה.

עוד כתבות בנושא

מדינת ישראל משקיעה מאמצים בשילובם של החרדים והערבים, ומשתדלת למצוא בעבורם דרכים לתרום בצבא, בשירות לאומי ובעבודה. לא תמיד הם מעוניינים בכך. נכי צה"ל הם ציבור עם מוטיבציה גבוהה לתרומה לחברה שהם מזדהים עם ערכיה. לדאבון הלב, נכותם היא העדות לכך. לגודל הפרדוקס, החברה שמונעת מעצמה את האפשרות ליהנות מהמשך תרומתם, היא החברה שעצמאותה ותקומתה מתממשות על כתפיהם של הנכים. נכי צה"ל נושאים בגופם את נכות החברה שלחמו למענה. הם ממשיכים להיות לוחמים ערכיים, אך הפעם הם קוראים תיגר על אגף השיקום של משרד הביטחון, זה שאמור לממש את ערכי החברה וקוטע אותם בו בזמן.

כיסאות הגלגלים והרכב הרפואי שלהם, הם מטאפורה לחברה מגבילה ומוגבלת. עומק הדרתם של נכי צה"ל הוא עומק השיתוק הערכי של החברה הישראלית, שחרטה על דגלה אידיאולוגיה של "חוב מוסרי של המדינה ללוחמיה", שהם "מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי" (דברי דוד בן גוריון ב-1947). אותה חברה קבעה כי משרד הביטחון יהיה אחראי להם (לפי חוק הנכים) כחלק מאתוס הסולידריות בין לוחמים, ובין היתר, כדי להבטיח שלא יוצאו מהחברה.

בעבר הם מותגו כנכים הזכאים לכבוד והכרה מהחברה שלחמו למענה, כעת הם מתוארים כנטל, כמושא לקיצוצים. מעמדם כקבוצה איכותית המזוהה עם ערכי החברה, נשחק בידי חברה לא רגישה ולא מנגישה, שהיא עצמה חברה עם מוגבלות. אלו שנפגעו בגופם למענה נאבקים כל חייהם על זכותם להשתייך ולהשתתף ככל אזרח במדינה, לא להיוותר לאחור ולא להיות לנטל.

ד"ר גלעד מרצה באוניברסיטת חיפה וחוקרת בתחום של אנשים עם מוגבלויות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו