בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

על חיות ובני אדם

38תגובות

"אז מה, עכשיו אתה כבר לא כל כך בטוח, אה?", שאל אותי חבר שלא ראיתי הרבה זמן. למה אתה מתכוון? שאלתי. "מה זאת אומרת?" הוא ענה, "סוריה". הטבח בחולה? החזרתי בשאלה. "לא רק הטבח, הסיפור כולו". אני לא מבין, אמרתי, מתחיל לאבד סבלנות ממשחק הניחושים המטופש. "מה יש לא להבין?" אמר, "כל הסיפור הזה עם סוריה בשנה האחרונה: הרציחות, האפס חשיבות של חיי אדם, הבהמיות הזאת, השתיקה של העולם. כל זה לא גורם לך לבחון מחדש את העמדות הפוליטיות שלך? תחשוב מה היה קורה אם היינו עושים אתם הסכם, אם היינו מחזירים את הגולן. עכשיו היית מקבל את הצבא הסורי המטורף, שמוכן לעשות הכל כדי לשרוד, מעל הראש שלך. ואז העניין עם הנשק הביולוגי שיש להם, והפחד שהוא ייפול לידיים עוינות, היה הרבה יותר מפחיד".

טוב, עניתי לו, יכול להיות. אז מה? "אז מה?" שאל החבר בפליאה, "אתה עדיין לא רואה את הקשר? שמע, אתם השמאלנים יודעים לנקר לעצמכם את העיניים כשאתם רוצים". איפה אני עוצם עיניים? שאלתי והדלקתי את המקטרת. אני לא מצליח להבין. אתה מנהל את החידון הזה אתי בשביל להגיד ששלום עם הסורים היה מזיק לישראל?

"רגע", הוא אמר, "אתה עדיין בעד הקמת מדינה פלסטינית?" כן, עניתי. "ואתה עדיין בעד זה שהיא תהיה בגבולות 67'? כלומר, שהפלסטינים יישבו לנו פה על הגדרות?" אתה מכיר אפשרות להקים מדינה לצד מדינה בלי שזה יהיה ככה? שאלתי. "ולמרות כל מה שקורה בסוריה, כלומר, חוסר היציבות והאכזריות וכל זה", הוא המשיך, מתעלם משאלתי, תוך כדי שהוא מנגב במפית את הזיעה שכיסתה את פניו בשרב ששרר בתחילת השבוע, "למרות כל זה אתה לא משנה את דעתך?" למה לשנות? בגלל שאלה ערבים ואלה ערבים? עניתי בשאלה, והמשכתי, איך אתה לא רואה שההשוואה הזאת בין הסורים לפלסטינים למצרים היא השוואה ריקה? ובכלל, מה הקשר בין החובה המוסרית של ישראל לסיים שלטון כיבוש על מיליוני בני אדם לבין העובדה שבארץ ערבית אחרת רודן רצחני ומתועב מנהל טבח? זה כמו לשאול למה לשלם על דברים אם מישהו אחר גונב, או למה ללכת לבריכה כשבקוטב הצפוני יורד שלג. וחוץ מזה, אתה מחפש יציבות? אין דבר כזה יציבות, כל דבר שתסתכל עליו מספיק זמן ומספיק מקרוב, תראה שהוא משתנה. העולם במהותו לא יציב. יציבות זו אשליה שמישהו רוצה למכור לך. למה? כדי להפחיד אותך, ולמנוע ממך לנסות דברים חדשים ולשנות את הסדר הקיים.

אני לא בעד שתי מדינות לשני עמים בגלל קשקושים על יציבות; אני בעד זה, כי לכבוש עם אחר זה לא מוסרי. כי לגזול למישהו אחר את החירות, ככה סתם, כי ניצחת במלחמה, זה לא מוסרי. ואת האמת הזאת שום התרחשות לא באמת תשנה. אולי תדחה, אולי תסבך, אבל בשום אופן לא תשנה. אתה מצליח להבין את זה?

"גם במחיר המוות שלך?" הוא הקשה את הקושיה הכי שחוקה בוויכוחים כאלה. הרמתי את צרור מפתחות המכונית שלו ושאלתי אותו אם לנהוג זה לא לסכן את החיים. "אבל זה משהו שחייבים לעשות", אמר, "אין ברירה". גם לשאוף להיות מוסרי חייבים. בלי זה, מה שווה כל הסיפור הזה שנקרא "בני אדם"? אחר כך שתקנו. "חתיכת טבח היה שם, אה? ראית את הגופות של הילדים?" גועל נפש, עניתי. "מזעזע. ונראה שלאף אחד לא באמת אכפת. פשוט הפקירו אותם".

אי-אפ-פי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו