בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יום החלסטרה השנתי

38תגובות

"יום המילואים" שב ונחגג מדי שנה, ואני שב ושואל את עצמי, למה ומדוע? התשובות שעולות בדעתי קשורות להערכה והוקרה, אך מיד עולות בעיני תמונות תשליל ובהן מראות קשים של כשירות נמוכה, ביטולי אימונים, כמו ביטול תרגיל חטיבה ואימון "מקצה שיפורים" למחלקת הרתק, או נהג נגמ"ש שכבר שבע שנים לא זומן לראיון (כדי לעמוד על מצבו), ועוד יוזמות ותוכניות חיוניות שהוקפאו או התאדו.

ומיד עולה במוחי צמד המלים - "אין ימ"מ" (ימי מילואים שצה"ל מקצה ומשלם בעבורם למגויס גמלה מחליפת שכר). צמד מלים זה מהלך אימים על מפקדי הגדודים והפלוגות בצה"ל ומשמעותו: או שבוטלו ימ"מ או שהאוגדה עצרה את הימ"מ, או שילובים שונים אחרים, שמשמעות כולם ש"אין ימ"מ".

באחרונה סיפר לי מג"ד מילואים כי חסך לצבא כ-250 ימ"מ בתעסוקה המבצעית האחרונה, במטרה לממש את הסיכום שהגיע אליו עם מפקדיו, ולפיו יוכל לנצל את הימים שחסך לקיום אימון ביחידתו. כשניסה המג"ד לערוך לאחר התעסוקה אימון לתיקון ליקויים ולשיפור הכשירות והמוכנות היחידתית, נאמר לו שלא יוכל לקבל את הימ"מ המובטח. המג"ד חש אכזבה עמוקה, ובמלותיו: "אני מרגיש חרא". מג"דים במיל', שמנסים למחות או להעלות לסדר היום את נושא מצוקת הכשירות, נתקלים בחומות של שתיקה.

"תיאוריית ההחלדה ההפיכה" מבית מדרשו של רא"ל (מיל') משה יעלון, שקודשה בתקופתו כרמטכ"ל בידי המטה הכללי, בתמיכת שר הביטחון אז שאול מופז, לא עמדה במבחן במלחמת לבנון השנייה. לא רק שמפקדי הגדודים, החטיבות והאוגדות מצאו ימ"חים ריקים ומוזנחים, אלא הם גם למדו על בשרם כי שנים של חוסר רצון לקדם חשיבה יצירתית, בשילוב עם תפישה הרואה בעימות המוגבל והמוכר בשטחים את חזות הכל, הסבו לצה"ל נזק בלתי הפיך. ברור היה שאי אפשר לקחת יחידה מאובנת וחלודה ולהכשירה לקרב בתוך מספר ימים, בלי שהתהליך המואץ יגבה מחיר דמים כואב ומיותר.

בקיץ 2006 סבל צה"ל מנסיגה חריפה בכשירותו, ועמד לסגור מספר אוגדות. אחרי מלחמת לבנון השנייה קיבל הרמטכ"ל דן חלוץ לפגישה חריגה מפקדי מילואים, שבאו לשאול שאלות ולקבל הסברים על הקטסטרופה שהיתה.

בפגישה נשאל הרמטכ"ל על ידי אחד המג"דים מדוע המיליונים המעטים (כמה עשרות), שיועדו לאימון מערך המילואים המצומק, לא הגיעו ליחידות. חלוץ ענה: מכיוון שחוק התקציב לא עבר בינואר 2006, הצבא לא קיבל את הכספים מהאוצר ולא היה במה לשלם לאנשי הקבע; אז השתמשו בתקציב המילואים. אילו מסקנות ולקחים הפיק צה"ל מאז? אילו תוכניות יכול לתכנן מג"ד מילואים בקיץ 2012? במה הוא יכול להאמין?

משנה לשנה "יום המילואים" הופך ליום מיותר יותר ויותר, יום של מאמץ קולקטיבי מזויף שבו אוספים עשרות מפקדים במיל', גוררים אותם אל הכנסת, מכבירים עליהם מלים יפות, מרעיפים הבטחות חסרות כיסוי, ומבזים את כולנו בעצם "הריקוד על הפראייריזם". כל מי שרואה נכוחה את ההתנהלות המביכה ביום הזה מבין כי המילואימניקים אינם זקוקים לו. אבל הפוליטיקאים וראשי צה"ל לא יוותרו על הזדמנות הפז להשיג לגיטימציה לדרכם הנלוזה בעזרת מצגת של קונסנסוס מזויף.

לפני המחדל הבא צריך לחייב את צה"ל לשנות כיוון ומהר. מערך המילואים חייב לחזור לעקומת כשירות רלוונטית וראויה; חובה על המדינה ועל צה"ל לבנות מחדש את האמון של מערך המילואים בשולחיו אלי קרב. והפירוטכניקה הזולה והנואלת של יום החלסטרה השנתי רצוי שתיעלם.

הכותב הוא אל"מ במילואים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו