בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תתיישבו במבואות ערד

קריאה למשפחות האידיאליסטיות החושבות להתיישב בנגב: עיזרו לתושבי ערד במאבקם נגד הפרויקטים שיחלישו את העיר

67תגובות

שוב ועידת הנגב. שוב הבטחות מופלאות לפיתוח הנגב, והפעם - הקמת עשרה יישובים חדשים במבואות ערד. התיישבות, חלוציות, ציונות, איכות חיים. איזה פרויקט נפלא!

אני פונה אל המשפחות הצעירות והאידיאליסטיות, החושבות להשיג שתי מטרות בבת אחת - לשפר את איכות חייהן במעבר לבית צמוד קרקע עם גינה ונוף קסום, וגם להיות חלוצות וחלוצים ולתרום לפיתוח הנגב: לימדו מההיסטוריה, אל תתיישבו במבואות ערד.

מטרת פרויקט "מבואות ערד" - ביוזמת המשרד לפיתוח הנגב והגליל והחטיבה להתיישבות של ההסתדרות הציונית העולמית - היא למשוך מתיישבים צעירים, יהודים כמובן, לאזור העיר ערד. המתנגדים לפרויקט מעלים את הטענות המוכרות: הקמת יישובים חדשים מסבה נזק לסביבה, עולה ממון רב ואינה כדאית (כל זאת כבר נכתב בתמ"א 35); הקמת יישובים חדשים בלא פתרון סוגיית הקרקעות עם הבדווים תחריף את הבעיה ותהיה למעשה השתלטות על הקרקעות; הקמת יישובים חדשים תחליש את ערי הפיתוח הקיימות.

כל הטענות הללו נכונות, אבל הפנייה שלי אל המשפחות נובעת מסיבה אחרת. עליהן לדעת, שמוכרים להן הבטחה לטווח קצר, שתהפוך גם אותן לחלק מהמרחב הזנוח של הנגב בטווח הארוך. כדי להסביר את הטענה הזאת אספר את הסיפור של ערד.

ערד הוקמה בתחילת שנות ה-60 במטרה לאכלס את השטח שבין ים המלח לקו הירוק, סמוך ל"אזור הסייג" (שבו רוכזו שבטי הבדווים מרחבי הנגב בשנת 1948), וכן במטרה להוות בסיס לפיתוח כלכלי תעשייתי בנגב - מקום מגורים לפועלים של מפעלי ים המלח ומפעלים נוספים, שיפיקו ויעבדו את מחצבי הסביבה.

באותה תקופה כבר היו קיימות עיירות הפיתוח בנגב, והבעיות שליוו את אופן הקמתן התבררו בכל חריפותן. הוחלט להקים את ערד באופן שונה, ייחודי, כדי למנוע חלק מהבעיות. השינוי היה ביצירת תנאים לעיר בעלת איכות חיים גבוהה מאוד בכל התחומים - תכנון עירוני, דיור, שירותים, תעסוקה - וכן במשיכת אוכלוסייה "איכותית", שתורכב בשלב הראשון מוותיקי הארץ.

את גרעין המתיישבים הראשון של ערד משכו על ידי קריאה להגשמה חלוצית מסוג חדש - חלוציות עירונית - ועל ידי הבטחה לאיכות חיים עירונית גבוהה, דירות מרווחות בתנאי רכישה נוחים מאוד, חלוקת מגרשים בחינם לבניית בתים צמודי קרקע (בערד הומצא הקונצפט "בנה ביתך"), הבטחת תעסוקה טובה ואופק להתפתחות, חינוך ותרבות איכותיים, וכמובן, הבטחה לאוכלוסייה "איכותית". בעיתונים התפרסמו מודעות שקראו לצעירים לבוא לערד, לבנות ולהיבנות בה, והבטיחו כי בעיר זו לא יהיו מקרי סעד. השילוב של הבטחה להתיישבות חלוצית והגשמה עצמית נשמע מוכר? לא במקרה.

על המשפחות החושבות על מגורים ביישובים החדשים שיוקמו לשים לב מה קורה לערד היום, ולהבין מה צפוי להן בעתיד. המדינה השקיעה הרבה בהבאת תושבים לערד, ואז זנחה את העיר לנפשה, כמו את כל יתר עיירות הפיתוח בנגב. לא היתה השקעה מספקת בתשתיות, בשירותים, בתעסוקה. אוכלוסיות מוחלשות ועולים חדשים הגיעו לעיר בהמוניהם, בלי שניתנו לה הכלים והתקציבים לקלוט אותם בהצלחה, והעיר שקעה לאטה והתרוקנה מאוכלוסייתה החזקה.

היום, כאשר המדינה מבקשת לפתח את אזור ערד, היא מציעה פרויקטים שבפועל יחמירו את המצב ויפגעו בתושבי ערד - מכרה פוספטים בשדה בריר, עיר חרדית בתל ערד ויישובים חדשים מסביב לערד, ש"ישאבו" ממנה את האוכלוסייה הצעירה והחזקה.

זה מה שיקרה גם ליישובים החדשים שייבנו. אחרי שישקיעו הרבה כסף כדי למשוך תושבים ולהביא אותם אל שיא החזון הציוני - בית צמוד קרקע עם גינה - ואחרי שכבר יגורו בעשרת היישובים החדשים, יגלו שהם כלואים במשכנתה ואיכות החיים שלהם - איכות התשתיות, התעסוקה, החינוך והבריאות - אינה מעניינת איש, בוודאי לא את המשרד לפיתוח הנגב והגליל.

ערד כבר החלה להתאושש, והיא שוב פורחת, בזכות תושביה הפעילים והגאים. מי שרוצים לתרום תרומה חלוצית ומעוניינים גם במחירי דיור זולים ובנוף מדברי - יעברו לערד, ויעזרו לתושבים במאבקם נגד הפרויקטים המאיימים עליהם. אל להם לעבור ליישובים שיחלישו עוד יותר את ערד ויחלישו גם אותם בעוד כמה שנים.

הכותבת היא תושבת הנגב, ילידת ערד, החוקרת את הקמת העיר בלימודי תואר שני במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו