בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתים בתערוכה

האם תערוכה בתל אביב שבה יוצגו גופות מתים משומרות זכאית להיכלל בקטגוריה של חופש היצירה האמנותית, או שמדובר בביזוי כבוד האדם

54תגובות

מה עומד ביסוד המחלוקת החריפה על תערוכת הגופות, שעתירה נגד הצגתה בתל אביב תידון בקרוב בבג"ץ? האם צודקים אלה הטוענים שמדובר במימושו של חופש האמנות, או אלה הסבורים שמדובר בביזוי כבוד האדם?

ד"ר גונטר פון האגנס הוא רופא גרמני, יליד 1945, שעבד כמרצה לאנטומיה ופתולוגיה באוניברסיטת היידלברג. ב-1977 המציא שיטה לשימור גופות ורשם עליה פטנט. עד תחילת שנות ה-90 השתמשו בשיטה כדי לשמר חלקי גופות לצורך לימודי אנטומיה ברפואה. בשנות ה-90 החל פון האגנס להשתמש בשיטתו למטרות מסחריות. ב-1993 הקים בהיידלבג מכון לפלסטינציה (מעין חניטה משוכללת, שבה נוזלי הגוף מוחלפים בחומרים סינתטיים), שהתבסס על הפטנט שהמציא. שלוש שנים אחר כך עבר להיות פרופסור בסין ולאחר מכן גם בקירגיסטאן, והקים בהן מכונים לפלסטינציה.

ב-1995 הוצגו לציבור לראשונה גופות בתערוכה ביפאן, ומאז פותחו תערוכות נודדות שהוצגו בעשרות ערים בעולם. כ-30 מיליון בני אדם צפו בהן. כמו כן אפשר לקנות באמצעות האינטרנט גופות וחלקי גופות מחברה השייכת לפון האגנס, ובלבד שהקונה ימלא הצהרה שמטרותיו הינן חינוכיות או רפואיות.

אי–פי

למחלוקות סביב תערוכת הגופות שני מוקדים עיקריים. הראשון הוא שאלת מקורן של הגופות. האתיקה הרפואית דורשת הסכמה מודעת של אדם לשינוי, חדירה או שימוש בגופו. קשה להבין איך במקרה של פון האגנס הדרישה הזאת מתקיימת. ב-2002, בלונדון, ניתח פון האגנס גופה לפני 500 איש. הניתוח שודר מאוחר יותר בטלוויזיה. ב-2004 פורסם בעיתון גרמני שהוא הציע לשחקן הכדורסל הרוסי אלכסנדר סיצוננקו לקנות את גופתו בעודו בחיים. ב-2002 הוגשה תביעה משפטית ברוסיה נגד פתולוג שמכר לפון האגנס 56 גופות. ב-2003 הוקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בקירגיסטאן בעקבות האשמות שפון האגנס קנה גופות מבתי כלא, מוסדות לחולי נפש ובתי חולים בלא ידיעת משפחות הכלואים או המאושפזים. ב-2004 פורסם שפון האגנס קנה גופות של נידונים למוות שהוצאו להורג בסין. פון האגנס טען בתגובה שלא ידע מה מקור הגופות. במשך השנים נפתחו כנגדו הליכים משפטיים במדינות רבות, אבל מרביתם הסתיימו בלא כלום.

ב-2008 נחקרה שיטת השגת הגופות לתערוכה של פון האגנס על ידי התובע הכללי של ניו יורק, שכתב כי "אין בנמצא מסמך כלשהו המתעד הסכמה של מי מהאנשים המוצגים לפלסטינציה והצגה של גופותיהם. מקור הגופות בסין, שם נאספו על ידי המשטרה ונמסרו לאוניברסיטה של דליאן למטרות חינוך ומחקר".

מוקד המחלוקת השני נוגע לכבוד האדם. הגופות מוצגות כחפצים - ללא התייחסות לאנושיותם, לחייהם, ולערכם של אותם בני האדם שמתו או הומתו לפני שעברו את התהליך שיאפשר להציגן לציבור הרחב. בהתייחסות לאדם מת כאל גופה שאפשר להופכה למוצג בתערוכה יש משום ביזוי וזילות ערך האדם.

הביזוי הזה עולה הן מתפישת המוסר המודרני, העומד ביסוד החברה החילונית הנאור, והן מן המוסר הדתי. על פי הציווי המוחלט של קאנט האדם איננו אמצעי, אלא בעל ערך כשלעצמו. ואילו רבה הראשי של תל אביב, הרב מאיר לאו, כתב לעיריית תל אביב בעניין התערוכה המתוכננת: "לעניות דעתי יש בכך ביזוי צלם האלוקים שבאדם... תורתנו אוסרת הלנת המת גם אם הוצא להורג בשל עבירות חמורות, כי הלנת גופה פוגעת בצלם האלוקים... אין שום הצדקה אמנותית או אחרת להלנת גופות בני אדם ללא קשר לזהותם הדתית, הגזעית או הלאומית. יש בכך פגיעה בכבוד האדם ובחירותו לקבוע אשר ייעשה בגופו".

מה טוענים התומכים בתערוכה בתשובה? עיריית תל אביב, למשל, מציינת, כי "התערוכה זכאית לחסות תחת הערך של ‘חופש היצירה האמנותית'". פון האגנס עצמו מציין את ההיבטים החינוכיים שבתערוכה, החושפת את מורכבותו ומופלאותו של גוף האדם. אחרים מציינים את תרומתה למדע. נשאלת השאלה האם לא ניתן להשיג את המטרות הללו בעזרת דגמים מלאכותיים וחייבים לרכוש גופות אדם ממקורות מפוקפקים ולהציגן באופן מסחרי. לבסוף, ראוי לחזור אל הציווי המוחלט של קאנט: "עשה מעשיך רק על פי אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי". מי מאתנו מתכוון להציע את גופתו או את גופת אביו, אמו, ילדו לפון האגנס כדי שתוצג לציבור בתערוכה נודדת? ומי מתכוון ללכת להצגת הקרקס האנושי הטובה והזולה בעיר? אנחנו בעד אמנות אחרת.

להמן הוא דוקטורנט לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב; אנזנברג הוא נציג הסטודנטים לפילוסופיה באגודת הסטודנטים באוניברסיטה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו