בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרשת הרפז בסבך המבקר

22תגובות

בג"ץ אמור להכריע מחר בדרישתו של אל"מ ארז וינר, לשעבר עוזר הרמטכ"ל גבי אשכנזי, לקבל ממבקר המדינה את כל החומר אודותיו שנכלל בתיק פרשת בועז הרפז. המבקר, שנתקל בהתייצבות היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לצד וינר, קיווה למנוע פסיקה תקדימית שתאלץ אותו לתת למבוקרים את כל החומרים העוסקים בהם בתיק הביקורת. במהלך נואש, נסוג מהתנגדותו הראשונית, הגורפת, והסגיר לידי וינר חלקים גדולים, אמנם לא מספיקים לדעת וינר, מתיק הביקורת.

בין אלה מסמכי חקירותיהם בפוליגרף המשטרתי של וינר ושל ראש מטה שר הביטחון, יוני קורן. הפוליגרף טיהר את וינר; את קורן לא הצליח לפענח. ומקורבים לברק סתרו זה את זה בגירסאותיהם.

וינר נלחם על זכויותיו. לינדנשטראוס מזהיר שזהו סופה של ביקורת המדינה, לפי אסכולת ההצבעה השמית על אחראים לתקלות: תקדים וינר ירתיע עדים, שלא יאמינו להבא להבטחות החיסיון, ואם כל מבוקר יקבל את כל החומרים - יושלם כל דו"ח לאחר שנים רבות.

במצב זה יכול המבקר היוצא, שזהו החודש האחרון בשבע שנותיו, להאשים רק את עצמו. בבואו לחקור את יחסי אהוד ברק עם אשכנזי התפתה לאמץ את קו ברק ולהבליט את סיפור הרפז, שהיה מתוצרי אותם יחסים ולא המחולל שלהם. זאת, אף שבשוקלו על כפות המאזניים תשעה אירועי-מפתח במסכת היחסים העכורים, העניק המבקר ניצחון בנקודות לאשכנזי. המבקר גם בחר, ונחרד למשמע אוזניו, להקשיב לשיחות מוקלטות של הרפז עם וינר אודות ברק. למעשה, פועל הרפז בשיחות אלה כמדובב מנוסה, שבנימה יודעת-כל מחלץ מבן-שיחו מידע ולאחר רגע מוכר לו אותו בחזרה, בדרכו לעוד לקוח שאינו מבין שגם הוא בעצם נותן ולא מקבל.

מאחר שנתוני הקשרים הטלפוניים, מחק"ת (מחקרי תקשורת) בעגת המשטרה והביקורת, לא הניבו שיחות בין הרפז לבין לשכת ברק, נמנע המבקר מהקשבה לשיחות אחרות בין מקורבי ברק. לכן שלל מעצמו את היכולת לקבוע שלא דובר בהן על אשכנזי באופן דומה. ומפני שהמבקר לא תבע מברק להעביר את הדיון בקידומו של וינר לשר אחר, בהיותו נגוע במעורבות אישית-רגשית, דחק את וינר המוקפא אל הקיר. ככל שהתהדקה החזית המשותפת שלו עם ברק, ניזוק מעמד המבקר.

לתסבוכת אחראית גם הפרקליטות, שהצהירה באביב 2011, שכתב האישום נגד הרפז יוגש "בתוך שבועיים". בעודה מתמהמהת, הגיעו למשרד המבקר חומרים נוספים, ששינו את כיוון הביקורת לסימטה הצדדית, אפופת הגירוי אך חסרת המשמעות המהותית, של הקלטת שיחות הרפז-וינר.

אבל האחראי העיקרי הוא המבקר עצמו, שבאיחור תמוה, לאחר שיגור טיוטת הדו"ח, ובנימוק תמוה עוד יותר, הנוסח הלוחמני של תגובת הרפז לטיוטה, שינה את טעמו ומצא ממד פלילי בשיחות הרפז-וינר.

המנהל הפורש של חטיבת ביקורת הביטחון, האלוף במילואים יעקב (מנדי) אור, שימשיך לטפל בתיק הרפז גם לאחר שיימצא לו יורש, שידרג את מעמדו של תפקיד זה; לאחרונה הוצע לסגן הרמטכ"ל לשעבר, דן הראל. לינדנשטראוס האדיר את מוסד המבקר, על ארבע נחלותיו - הביקורת, נציבות תלונות הציבור, מימון המפלגות, תקנון התנהגות שרים ("ועדת אשר") - אך לצד העוצמה טרם צמח ריסון הולם, מהסוג המוטל על המשטרה. מוטב שלהבא לא יהיו עוד המועמדים למבקרים שופטים, המחזרים על פתחי חברי הכנסת. הליך המינוי בעייתי: רצוי להעבירו לוועדת איתור, במתכונת מינויי היועץ המשפטי ופרקליט המדינה.

בינתיים ילמד בוודאי המבקר הנכנס, יוסף שפירא, לקחים מהישגי לינדנשטראוס וממישגיו ויקווה לומר, בסוף תקופתו, ברוח שפירא אחר, זקן השומרים מפתח תקוה, "לא הרגתי ולא נהרגתי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו