בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החרם של המלכה אליזבת על ישראל

במלאות למלכה אליזבת השנייה 60 שנות שלטון, אני, כמלוכני ותיק ומוצהר, קורא לה בזאת להסיר סוף סוף את החרם של בית המלוכה הבריטי על מדינת ישראל

182תגובות

כמלוכני ותיק ומוצהר, שמחתי גם אני בחגיגות היהלום של המלכה אליזבת השנייה. צהלתי במיוחד, מרחוק כמובן, בראותי כיצד כמעט כל נושאי הכתר בעולם נענו להזמנת המלכה במלאות לה 60 שנות שלטון, וסעדו על שולחנה ארוחת צהריים בארמון וינדזור כחלק מהחגיגות.

הצטערתי, וגם נעלבתי כמתבקש, מכך שמלך ספרד ומלכתו החרימו את האירוע המלכותי והמשמח הזה עקב ציוץ חדש בוויכוח האינסופי סביב מעמדו של (חצי האי) גיברלטר. מוכרח להיות משהו בהלוך המחשבה האיברי, שפשוט לא מסוגל לקלוט שמקומות כמו גיברלטר ופוקלנד הם בלא ספק בריטיים.

מלבבת במיוחד היתה נוכחותם, לצד מלך סוואזילנד, נסיך ליכטנשטיין ומלך טונגה, של בני מלוכה למודי עוול ונשכחים כמו המלך קונסטנטין מיוון ועמיתיו כחולי הדם מרומניה ומבולגריה. אבל אולי המאלפת מכולם, מנקודת מבטנו הישראלית הצרה, היתה הזמנתם והשתתפותם של נסיך הכתר אלכסנדר ונסיכת הכתר קתרין מיוגוסלוויה.

הקריירה של אלכסנדר בהחלט מעניקה למושג "טוען לכתר" משמעות חדשה: המציאות כופרת לא רק בכתרו, אלא גם בעצם קיומה של מדינתו (למעשה, הנסיך אלכסנדר הוא דמות פופולרית בבלגרד, שבה יש תמיכה לא מעטה בחזרת המלוכה, לפחות לסרביה).

הנקודה הראויה לציון, ושוב, מזווית ראייה ציונית טריוויאלית, היא, שיוגוסלוויה, בכל מובן שהוא, נחה על משכבה בשלום. שלום נצחי ובר קיימא. זה היה, מן הסתם, הגורם המשפיע בהחלטה להזמין את הוד מלכותם אלכסנדר וקתרין להילולה הבריטית. אני אומר את זה משום שבכל פעם ששואלים נציג בריטי רשמי, מדוע המלכה מחרימה את מדינת ישראל לאורך כל ששת עשורי מלכותה, מקבלים תשובה מגומגמת בנוסח "כשיהיה שלום בר קיימא".

מעולם לא התקיים ביקור מלכותי של הוד מלכותה בישראל. גם לא של בן לווייתה הנסיך פיליפ, לא של יורש העצר הנסיך צ'ארלס ולא של כל אדם אחר ממשפחתה, ולא חשוב כמה הוא רחוק בשרשרת הירושה (כשמרגרט תאצ'ר ביקרה כאן כראש ממשלה היתה לי החוצפה לשאול אותה, מתי תבקר המלכה. התשובה היחידה במינה של תאצ'ר היתה: "הרי אני כאן"...).

כשבני המלוכה בכל זאת באים - לפעמים הם מוכרחים לעשות זאת, למשל לאחר רצח רבין, או כאשר אמו של פיליפ נקברה בירושלים, ארמון בקינגהאם וכך גם וייטהול מבהירים בדקדקנות, שהביקור אינו מלכותי או אפילו רשמי. האם יש עוד מדינה-חברה באו"ם, שבני משפחת המלוכה הבריטית נוהגים בה, בעקביות ובשקידה, זלזול כזה?

הדעה הרווחת היא כמובן, שזה משרד החוץ העושה זאת "להכעיס". שבני המלוכה אינם אלא בובות על חוט כשמדובר בקבלת החלטות ביחס למקומות לבקר בהם או דברים לאומרם. אולם כמלוכני אמיתי, ואני מתכוון לכך בלא ציניות, זה כבר לא מקובל עלי. רק באחרונה חשף הנסיך ויליאם בראיון, שסבתו אמרה לו ולקייט להיפטר מרשימת האורחים שהכינו פקידי הארמון לחתונתם ולהכין רשימה משלהם, כל זאת לאחר שהתלוננו כי מדובר באנשים שהם אינם מכירים כלל.

המלכה הנפלאה, המדהימה והמסורה בת ה-86 אינה בובה של אף אחד. לו היתה רוצה לבקר במדינה היהודית, או שאחד מבני משפחתה יבקר בה, היא היתה מתעקשת, והדברים היו נעשים כרצונה. משום כך המסקנה העגומה היא, שהמלכה עצמה היא חלק מהקנוניה הבריטית הקטנונית והנבזית למנוע מישראל את אותו שריד מרגיז של לגיטימציה שביכולתם להעניק או למנוע, כלומר ביקור מלכותי. על המלכה אליזבת להשליך לפח את העכבות המבאישות הללו ולהביא את החרם אל קצו.

ועל המאכערוקרטיה האנגלית-יהודית, שקדה ברוב טקס את קידת חגיגות היובל, לומר לה זאת, בנאמנות ובאהבה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו