בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ההמלצות על הבגרויות נכתבו

14תגובות

בשבוע שעבר, בטקס קצר אך מתוקשר, החלה לפעול הוועדה החדשה לבדיקת מבנה בחינות הבגרות במערכת החינוך. חברים בוועדה מספרים כי הרקע להקמתה היה יותר פוליטי ופחות חינוכי: כשהצהיר שר החינוך גדעון סער על רצונו בוועדה ציבורית חדשה נדמה היה כי הבחירות במרחק כמה חודשים, יאיר לפיד איים לצבור תמיכה, וסער היה זקוק לרפורמה, שאת יישומה ישאיר לאדם אחר. אי אמון מצד חברים בוועדה החדשה ביחס לאינטרסים האמיתיים של סער הוא רק תגובה טבעית, מתבקשת כמעט. לא היה שר כמוהו שהפך את מערכת החינוך לקרדום פוליטי.

החשדנות והנמכת הציפיות מהמלצות הוועדה, שאמורה לסיים את עבודתה בתוך חצי שנה אך ספק גדול אם תעמוד בכך, רק מתגברות לנוכח העובדה כי מדובר בוועדה הציבורית השלישית מטעם משרד החינוך שבודקת את מערך בחינות הבגרות ב-20 השנים האחרונות, שלא לדבר על יוזמות עצמאיות יותר של ארגונים כמו מכון ון-ליר ומכון מנדל. באופן אולי מפתיע זהו גם אחד הנושאים המעטים בחינוך שיש לגביהם הסכמה רחבה בקרב מנהלים ומורים בבתי הספר, חוקרים באקדמיה וגם איים של תבונה במשרד החינוך.

ב-1994 הגישה פרופ' מרים בן פרץ מאוניברסיטת חיפה, כלת פרס ישראל בחינוך, את דו"ח הוועדה בראשותה לשר אז, אמנון רובינשטיין. ההמלצות היו חד-משמעיות: לצמצם את מספר בחינות הבגרות החיצוניות שעורך משרד החינוך לשלוש בלבד, ואילו האחריות על הבחינות במקצועות האחרים תימסר לבתי הספר, תוך המשך פיקוח ובקרה. הואיל ובחינה חיצונית נחשבת ליוקרתית יותר, לא מעט בגלל חוסר האמון השיטתי של משרד החינוך בבתי הספר שלו עצמו, נקבע כי כל שנה מחדש יוחלט באיזה מקצוע תתקיים בחינה חיצונית או פנימית. מעמד שני סוגי הציונים יהיה זהה.

הפוטנציאל לשינוי היה גדול. אחרי עשרות שנים של קיפאון, אפשר היה להתחיל ולצמצם את ההשפעה המעקרת, המצמיתה, של בחינות הבגרות. קשת רחבה של כלי הערכה חלופיים - תיק עבודות שמתעד את התפתחות התלמיד לאורך זמן, עבודות חקר, תרגילי מעבדה ועוד - נועדה להחיות את המעשה החינוכי בכיתות, ולהפסיק את האנומליה לפיה כלי מדידה - הבגרויות - הוא שמכתיב את אופי הלימודים בחטיבה העליונה, ואף מחלחל לחטיבות הביניים.

יש טעם בהקמת ועדה חדשה לשיפור מבנה הבגרויות? דברו על זה בפייסבוק

22 תיכונים קיבלו הסמכה להעניק ציון פנימי במקצוע אחד עד שלושה מקצועות. "בפרויקט אכן ניכרו התפתחויות לימודיות חשובות ומעניינות... הלמידה הועמקה ושופר השיח בין המורים לתלמידים", נכתב בדו"ח המחקר המלווה. גם החשש מ"אינפלציה של ציונים" לא התאמת. אולם הניסוי לא התרחב ולא האריך ימים, בין השאר בגלל התנגדות האוניברסיטאות השמרניות וההשקעה הכספית שנדרשה ממשרד החינוך כדי לפתח שיטות הוראה ובחינה חלופיות.

הרכב הוועדה החדשה שהקים סער מלמד שהסיכוי שתמליץ על צמצום מספר בחינות הבגרות החיצוניות אינו גדול. אלא שהתחמקות נוספת מהכרעה אמיצה בדבר צמצום מספר בחינות הבגרות החיצוניות, תהפוך את ההצהרות של סער וראשי משרדו על הצורך להחזיר את החינוך לבתי הספר לחסרות משמעות. ב-18 השנים שעברו מאז הגשת "דו"ח בן פרץ", המלצותיו נהפכו לקונסנסוס. הן כבר כתובות על הלוח. עכשיו צריך ליישמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו