בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להפנים את לקחי שלום הגליל

79תגובות

שתי מלחמות פרצו בתחילת יוני. בקיץ 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, ובדיוק 15 שנים אחר כך פרצה מלחמת לבנון הראשונה. את שתי המלחמות החלה ישראל; שתי המלחמות התבססו על תוכנית צבאית שהוכנה שנים מראש; בשתי המלחמות היה סדר הגודל של הנופלים דומה.

ואולם בשעה שהמלחמה של יוני 1967 היתה אירוע פלאי כמעט של ניצחון ישראלי מוחץ, המלחמה של יוני 1982 היתה אירוע קשה של כישלון ישראלי מדכדך. שתי המלחמות של יוני היו שונות זו מזו באופן קוטבי.

ישראל ניצחה במלחמת ששת הימים מפני שהיא היתה מדינת-אחווה סוציאל-דמוקרטית, שהחברה שלה מגובשת והמדיניות הלאומית שלה מתונה וצודקת. לכן, אף על פי שהחברה הישראלית של 1967 היתה נתונה במשבר כלכלי קשה, כאשר זיהתה איום ברור על החיים, היא התלכדה למולו והתמודדה אתו ויכלה לו. לכן, אף על פי שהקהילה הבינלאומית לא חשה לעזרת ישראל, היא גילתה אהדה עמוקה כלפי ישראל. לכידות פנימית ולגיטימיות בינלאומית הן שאיפשרו את הניצחון של ששת הימים.

ישראל כשלה במלחמת לבנון הראשונה מפני שהיא היתה מדינת-כיבוש שמנה, שהחברה שלה שסועה והמדיניות הלאומית שלה אווילית ותוקפנית. לכן, אף על פי שהחברה הישראלית של 1982 כבר היתה חברת-שפע משגשגת, היא לא עמדה במלחמה שאותה זיהתה כמלחמת-ברירה. לכן, אף על פי שהעולם כבר התייחס אל ישראל כאל מעצמה אזורית, הוא הוקיע אותה במהלך המלחמה ומאס בה לאחר המלחמה. שסע פנימי ובידוד מדיני הם שגרמו לכישלון של לבנון.

אריאל שרון הפיק את הלקחים הנכונים משתי המלחמות. כאשר היה לראש הממשלה ב-2001 הקפיד שרון על כך, שבכל רגע נתון ובכל מצב נתון תהיה בישראל אחדות פנימית ותהיה לישראל תמיכה אמריקאית. שני עקרונות היסוד הללו הם שאיפשרו לישראל להדוף את מתקפת הטרור הפלסטינית הגדולה של שנות האלפיים. שני הכללים הפשוטים האלה הם שאיפשרו לשרון להכריע את יאסר ערפאת ולהדביר את האלימות. השקט היחסי בגדה המערבית בעשור האחרון נובע מכך, שהאדריכל של מלחמת יוני 1982 למד את לקחיה ונמנע מלחזור על טעויותיה במהלך האינתיפאדה השנייה.

בשנים הקרובות - ואולי אפילו בחודשים הקרובים - תעמוד ישראל למבחן. כך או כך או כך, השאלה הגדולה של איראן תגיע להכרעה. כך או כך או כך, המהפכה האיסלאמית הגדולה תדפוק בשער. איש אינו יודע מה יקרה וכיצד יקרה ומתי יקרה - אבל ברור לכל, שמשהו גדול וקשה יקרה. לכן יש היום חשיבות עצומה לכך שהלקחים של יוני יילמדו ויופנמו.

ממשלת בנימין נתניהו שכחה כנראה את מלחמות יוני, או לא למדה מהן דבר. נכון: באופן רשמי הממשלה הנוכחית היא ממשלת אחדות לאומית. אבל המדינה שעליה הממשלה מושלת אינה מדינת אחווה, והחברה שהממשלה מובילה איננה חברה מלוכדת, והמדיניות הלאומית היא מדיניות נוקשה ומתגרה.

בשנים האחרונות לא יזמה הממשלה תוכנית מדינית נועזת, שתחזק את מעמד מדינת ישראל בעולם, ולא יצאה ביוזמה חברתית מקיפה, שתחזק את לכידות החברה הישראלית. הברית האסטרטגית עם ארצות הברית לא הודקה, אלא הגיעה אל עברי פי פחת. לאזרחי ישראל לא הוצעו אמנה חברתית אזרחית או חזון לעתיד מעורר השראה.

לכן, בהגיע רגע המבחן, ישראל עלולה למצוא את עצמה שסועה מבית ומבודדת מחוץ. בלא אחדות פנימית ובלא לגיטימיות בינלאומית, תוצאות המלחמה הבאה עלולות להיות דומות לתוצאות של מלחמת לבנון הראשונה יותר מאשר לתוצאות של מלחמת ששת הימים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו