בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הדרך למדינת הלכה

113תגובות

חתן פרס נובל פרופ' ישראל אומן ערך ביקור הזדהות בסככת שובתי הרעב בירושלים. הוא התפלא לשמוע, שהשרים שהבטיחו לתמוך בחוק ההסדרה יצביעו נגדו. איני מבין, נשא עיניים תמהות, הרי אין דבר נפלא יותר מאשר להיות שלם עם עצמך. להצביע בעד החוק ולהיות נאמן למוצא שפתיך. זהו, ולא נשיאה במשרה שלטונית, שיא הכבוד.

יש מי שמהלכים אימים: אי קבלת החוק הוא תחילת הסוף של מפעל ההתיישבות. דחיית החוק, הזהיר יוזמו, חבר הכנסת זבולון אורלב, היא "גט כריתות להתיישבות". לא מיניה ולא מקצתיה. ודאי שמופרכת האמרה של ח"כ יעקב (כצל'ה) כ"ץ, שגירוש (וזה גירוש) של 25 משפחות מגבעת האולפנה גרוע מגירוש ספרד.

מפעל המתבסס על יותר מ-350 אלף תושבים, המתגוררים בכ-200 יישובים, בהם שתי ערים, אינו מתמוטט עקב משפח גבעת האולפנה. בזרמים העמוקים מתרחש אפקט בומרנג יותר מאשר אפקט דומינו. הגירוש וההרס יגבשו ויחזקו, כבעבר, את המחנה שנפגע קלות, וזמנית, וימשיכו לערער את האמון בבית המשפט. חוק ההסדרה, לו התקבל, היה מחלץ - חלקית לפחות - את מערכת המשפט מהבוץ הפוליטי שבו היא מתפלשת.

בית המשפט העליון מפקיע מהממשלה, בהחלטה אחר החלטה, זכויות שלטוניות השמורות לזרוע המבצעת. גרוע מזה: הוא רותם את עצמו לשירות של אגף מסוים מאוד במערכת הרעיונית - ובפילוסופיה המשפטית-הפוליטית - ונוקט עמדה אידיאולוגית במחלוקת המשסעת, יותר מכל מחלוקת אחרת, את המדינה. כל זאת בעוד בית המשפט עוצר יישום החלטות על פינוי והריסה במגזר הערבי, ובכך מכשיר השתלטות עוינת על קרקעות בגליל ובנגב ויוצר בפועל שתי מערכות חוק. קשה למצוא מקרה שבו נהג במידת הרחמים כלפי ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון.

בג"ץ פסק שאין להרוס ביתו של אדם (ערבי, כמובן) לפני שבית המשפט שומע את בעליו. אך, משום מה, סירב לשמוע את דיירי הבתים כשמדובר במתנחלים. לאורך זמן, זה לא ילך. באוהל שובתי הרעב שליד בית המשפט העליון כבר דיברו השבוע על הפגנה משותפת, חרדים ודתיים, נגד בית המשפט. בהפגנה של החרדים - אולי הגדולה והמפחידה בתולדות המדינה, שהתקיימה בפברואר 1999 - הדתיים לא השתתפו. אני עצמי כתבתי כאן, ויותר מפעם אחת: "בג"ץ ולא בד"ץ". בקרוב, אני חושש, הדתיים הנלחצים אל הקיר עלולים לחבור למתנגדיהם החריפים - החרדים.

מבקרי בג"ץ אינם צדיקים גמורים; ולא אחת, בלהט העשייה, נעשו מעשים שיש לתקנם. אך מי שמניף גרזיני עקירה באצטלה משפטית, סופו שידו תהיה על התחתונה. גם פוליטית וגם משפטית.

חוק ההסדרה היה נחוץ גם כדי להציל את בג"ץ מפני עצמו, ולא רק למען השבת יכולת המשילות לממשלה והפסקת ההתנכלות להתיישבות היהודית. משנדחה, יש לספק למערכת המשפטית סולם אחר לירידה מן העץ הגבוה שעליו טיפסה וממנו היא מותחת את החבל הנמצא על סף קריעה. ניתן לשער, אילו כוחות כבר נכנסו לכוננות על מנת לנצל את הכאוס הצפוי לקידום מטרותיהם, מדינת הלכה, למשל. את הסכנה הזאת, שבג"ץ הוא האשם העיקרי בהתהוותה, ניתן עדיין למנוע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו