בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איזו עוד מלחמה "נחגוג" בעתיד

50תגובות

הרעיון לנסר את הבתים בגבעת האולפנה מזכיר בדיחה יהודית על החוכמה החלמאית. השכם בבוקר היה הגבאי עובר ברחובות חלם, להזכיר שהגיע הזמן לתפילת שחרית. והנה יום אחד הודיע החזאי, שלמחרת צפוי שלג והגבאי עלול לקלקל את יופיה של שמיכת השלג. התכנסו אפוא חכמי חלם לישיבה דחופה והחליטו: מחר, ארבעה אנשים ישאו את הגבאי על כתפיהם.

דווקא בתקופה זו, כשמדינה שלמה מוטרדת מבתי גבעת האולפנה וראש הממשלה מנצח בהצבעה בממשלתו, נפלו על המדינה שתי "חגיגות": 30 שנה למלחמת לבנון ו-45 שנה למלחמת ששת הימים. לששת הימים קדמו ימים של חרדה בארץ ובקרב יהודי העולם עקב איומים מפורשים של שליטי מצרים ברדיו, שבדעתם לשחוט את היהודים. נכחתי בפאריס באחת ההפגנות המהממות סביב שגרירות ישראל. קשה לשכוח את המראה של ארתור רובינשטיין, חצי מעולף, בוכה וזועק "הם יהרגו את כולנו". ואילו הנשיא דה-גול, איש קשוח, הזהיר אותנו לא לירות את הירייה הראשונה. לא רק שלא קיבלנו את עצתו, אלא המטוסים הצרפתיים הם שחיסלו את חיל האוויר המצרי. תגובת דה-גול הזועם היתה אמברגו והפיכת מדיניות צרפת לפרו-ערבית.

המדינה היתה מהופנטת מעוצמתה הצבאית. מנהיגיה, שלא הבינו כי מה שכבשנו אינו שלנו, לא עשו שום מאמץ לתרגם את הניצחון הצבאי להישג מדיני. משה דיין אמר שהוא "מחכה לטלפון", גולדה מאיר הכריזה ש"אין עם פלסטיני". ודווקא מפא"י היא שהחלה בבנייה בשטחים. בעוד ישראל מחכה לטלפון, היא נקלעה מביטחון עצמי מופרז למלחמת ההתשה.

מלחמת לבנון נולדה בכהונה השנייה של בגין אחרי המהפך. שרון שר הביטחון ורפול רמטכ"ל, שעזר ויצמן מינה אותו כאיש עשייה "שלא מברבר כקודמו" (הכוונה למוטה גור); ואכן נאום ההכתרה שלו הכיל 12 מלים. ומאז לא סגר את הפה. שרון והוא רקחו את מלחמת לבנון כשהם מוליכים שולל את הממשלה ואת הציבור כאחד.

התשובה לשאלה אם בגין ידע או לא ידע לאיזה פלונטר הוא מכניס את המדינה אינה ברורה עד היום. על כל פנים, כשעלה לביקור המפורסם שלו על הבופור נראה בגין לא מאופס. הוא שאל את אחד הקצינים "האם היו להם מכונות ירייה"? הקצין הנבוך השיב בחיוב. שאלה נוספת היתה "האם היה קרב פנים אל פנים". הופעה זו חיזקה את החשד, שאולי בגין נפל קורבן להגדרת שרון את מטרת המלחמה.

בגין זימן את רבין ופרס, ראשי האופוזיציה, והבהיר להם, שמדובר בטיהור רצועה של 40 ק"מ מלבנון כדי להרחיק את ירי המחבלים משם על יישובי הצפון. זה עניין של 48 שעות, אמר. "אולי אפילו 24 שעות", הוסיף שרון שנכח באחת הפגישות. הכנסת אישרה את המבצע, ורק ח"כ יחיד הצביע נגדה, יוסי שריד. וכך, מהגנה על יישובי הצפון כאילו, היו הטנקים שלנו חיש מהר ברחבת הפרלמנט הלבנוני בביירות. המטרה היתה להעלות לשלטון את משפחת ג'ומאייל המארונית. פשוט לא ייאמן.

האם בגין ידע? האם הממשלה אישרה, או היתה זו מלחמת שולל כפי שרבים טוענים? ב-20 ביוני 82' בביקור של בגין בוושינגטון לפגישה עם הנשיא רייגן הכריז ראש הממשלה בכנס יהודי: "לא נצא מלבנון בלי שלום, וגם אם יצעקו געוואלד". לא לבלוע ולא להקיא, נתקענו שם כ-20 שנה, עד שיצאנו בן לילה.

הן במלחמת לבנון הראשונה והן בשנייה היה עלינו להבין, שלא די בכך שצה"ל הוא חזק ויכול להגיע לכל מקום, הגיע הזמן להתפכח מהחלום שאפשר לבנות מזרח תיכון חדש בכוח הזרוע. זה המקום לספר על שיחה קטנה בין סאדאת לבגין בפגישתם האחרונה. הנשיא המצרי הביט בשעונו ואמר: "מנחם, בזה הרגע נולדו חמישים אלף פיות במצרים". רק עכשיו אנו מבינים למה התכוון.

חגגנו 45 שנה לששת הימים, 30 שנה למלחמת לבנון. בעולמנו המשתנה, עם ממשלה שאינה יודעת את דרכה אך נערכת לעוד מלחמה, האם מישהו יכול לנחש מה חלילה עוד "נחגוג" במהלך שנות האלפיים?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו