בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עיזבו אירופה, קחו שווייץ

100תגובות

מדי כמה חודשים אנחל גורייה אורז מזוודה קטנה ויוצא לגיחה לישראל. כאן נוהג מנכ"ל ה-OECD להיפגש עם שר האוצר וראש הממשלה, לקיים מסיבת עיתונאים משותפת, שבה השלושה מפרכסים איש את רעהו ומרגישים הכי טוב בעולם.

גם השבוע היינו עדים למסיבה המשותפת הזאת. גורייה אמר, שקברניטי המשק, כלומר בנימין נתניהו ויובל שטייניץ, ניהלו את כלכלת ישראל "בצורה נכונה והגיעו להישגים מרשימים", כשהוא שוכח להזכיר את הגירעון העצום בתקציב העומד לפתחנו.

נתניהו ושטייניץ גמלו לו בסדרת מחמאות. נתניהו אמר: "אתה מזכיר מצוין של ה-OECD... אנחנו מעריכים את ידידותך, כנותך ומקצועיותך". ושטייניץ הוסיף: "הפכת לגיבור בישראל". אך איזהו גיבור, הכובש את הפרזותיו.

בכל גיחותיו בעבר, ידע גורייה לחלק לנו המלצות נהדרות. הוא אמר, שצריך לתת תשובות לדרישות החברתיות, שראוי להגדיל את התקציב, שיש להעלות את שיעורי המע"מ ולא להוריד את מס ההכנסה ומס החברות. בקיצור: יותר תקציב, יותר מגזר ציבורי ויותר מסים - בשיטה המאפיינת את ה-OECD, ארגון המורכב רובו ככולו ממדינות אירופה.

המדינות האירופיות שקיימו את המלצות גורייה נהגו במשך שנים להיענות ל"דרישות החברתיות". הן העלו שכר במגזר הציבורי, הורידו את גיל הפנסיה, הגדילו את החופשות שנתיות, הקטינו את מספר שעות העבודה, העלו את קצבאות האבטלה, הגדילו את מספר מיטות האשפוז והקטינו את מספר הילדים בכיתה. הכל חשוב. הכל נהדר. הכל חברתי. חוץ מבעיה קטנה אחת: תקציב שלא היה.

כך הן נכנסו לגירעונות ענק ונטלו הלוואות עתק - עד שיום אחד העולם התעורר ואמר לא עוד. החזירו. אבל הן אינן יכולות להחזיר, ולכן נקלעו למשבר עמוק; למיתון, לפיטורים, להורדות שכר, לאובדן חסכונות ולאבטלה קשה.

אם כך, למה לקחת דוגמה מהמודל הכושל הזה? מדוע להעתיק שיטה שהתמוטטה? יש לחפש דוגמה אחרת.

לפני שלושה חודשים הלכו תושבי שווייץ למשאל עם. אחת השאלות היתה, אם להאריך את החופשה השנתית מארבעה לשישה שבועות. לא ייאמן, אך אזרחי שווייץ הצביעו בעד ארבעה שבועות בלבד. הם הבינו, בניגוד ליוונים, לספרדים, לאיטלקים ולצרפתים, שחופשה ארוכה יותר פירושה עלייה בהוצאות, ירידה בתפוקה, פגיעה ביצוא, פחות צמיחה ויותר אבטלה.

ועוד סיפור: לפני ארבע שנים, במשבר הפיננסי הגדול, נקלע לצרות גם UBS (הבנק הגדול ביותר בשווייץ). הבנק נאלץ למחוק סכומים גדולים; אך אז הודיע היו"ר, מרסל אוספל, שהוא מוותר על 90% (!) מחבילת השכר שלו. האם מישהו מכיר סיפור דומה?

ומדוגמאות לנתונים. רמת החיים בשווייץ היא מהגבוהות בעולם. התוצר הלאומי לנפש הוא 44 אלף דולר, וזה לאחר תיקון למחירים הגבוהים. בישראל, לדוגמה, מדובר ב-30 אלף דולר לנפש. ההוצאה הציבורית בשוייץ היא 33% בלבד מהתוצר. בישראל 43%. וכאשר יש מגזר ציבורי קטן ויעיל אפשר גם לגבות פחות מסים. בשווייץ אין גירעון בתקציב, יש עודף! של כ-1% לעומת גירעון של 3.5% אצלנו.

ומה על עניין החברתי? האבטלה בשווייץ היא מהנמוכות בעולם: 3.1% בלבד. האינפלציה 0.4% בלבד, ורק 6.9% מהאוכלוסייה נמצאים מתחת לקו העוני. אצלנו 20%.

חלק מסיפור ההצלחה השווייצי הוא אמנם תרבותי. מדובר באזרחים בעלי מוסר עבודה גבוה ובלי "ישארבלוף". אבל חלק מזה הוא השיטה. הדמוקרטיה בשווייץ היא הכי קרובה ל"דמוקרטיה ישירה", והתושבים נהנים משיטה כלכלית הכי חופשית בעולם, עם הכי מעט ביורוקרטיה ומעורבות ממשלה והרבה כלכלת שוק פתוחה ותחרותית.

אם כך, אולי כדאי שבפעם הבאה ייתן לנו גורייה דוגמה משווייץ, במקום מיוון, ספרד, איטליה, אירלנד, פורטוגל וצרפת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו