בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אתה מפגין משמע אתה קיים

29תגובות

היתה בדידות כאן בחורף. בקור ובגשמים. בודד שם בבתים, בין התריסים המוגפים, מול המסכים המרצדים. היתה אימה כאן בחורף. איימו עלינו בשואה שנייה ואחר כך במלחמת מנע נוראה. שיכנעו אותנו ש-500 הרוגים זה לא נורא. כשהאביב הגיע והמלחמה נדחתה הילכו עלינו אימים שזרים מפיצי מחלות יגנבו לנו את המדינה. אבל מי שגונבת לנו את המדינה זו הממשלה.

אתה מגיע לגן הסוס במוצאי שבת שעברה בתשע ורבע בערב. תחילה נדמה שרק כ-200 איש שם. זרזיף אנושי קלוש בלילה הירושלמי. עדיין צונן כאן בערב. האם יגיעו מספיק אנשים כדי להפיג את הקור? אתה רואה חולצות כחולות, חולצות אדומות, חולצות שחורות. אתה רואה בעיקר צעירים ושלטים מונפים: כשהממשלה נגד העם העם נגד הממשלה. השוק חופשי, אנחנו עבדים.

המשטרה קשוחה יותר בקיץ הזה. הבקשה להפגין בכיכר ציון נדחית. הבקשה להפגין בכיכר פאריס נדחית. מה פשר הדרת המפגינים הזאת? הכל מופרט כאן, גם המרחב הציבורי. ביום ירושלים היתה כאן גם הדרת נשים. לא בשכונות החרדיות אלא במרכז העיר. ברחוב המלך ג'ורג', מול מסעדת צ'קרה שפתוחה בשבת, הפרידו סדרנים בין נשים לגברים, ובתי בת השש שאלה בחרדה, הם מפרידים גם בין אבא לבת?

המפגינים זורמים במורד המדרחוב. הזרם מתעבה ועמו גם קולות המחאה. משהו קורה לפתע. תחושה של מאסה קריטית. פקקי תנועה אנושיים במדרחוב בן יהודה בעשר בלילה. בקושי אפשר לזוז.

פתאום אינך בודד. המאסה הזאת של אנשים זרים מרגיעה אותך. אתה מקווה שגם בדידותם של האנשים שמסביבך פגה לרגע. אתה מבין משהו חדש. בעצם מדובר פה בבדידות איומה ובניסיון להפיגה. אתה אומר לעצמך שזוהי מהות המאבק. מטרת הממשלה היא לבודד אותנו. לומר לנו שכל אחד לעצמו. שכל אחד עם המצוקה הפרטית שלו. נוח לממשלה שנרגיש כך, שנהיה בודדים ונחתור כל אחד לכיוון אחר. נוח לממשלה שכוחותינו יבטלו זה את זה ולא יצטרפו זה לזה. הבדידות כאמצעי שליטה.

בפתיחה היפהפייה והשנויה במחלוקת של "אנה קרנינה" טוען טולסטוי, שכל המשפחות המאושרות הן מאושרות באותה צורה, ואילו המשפחות האומללות הן אומללות כל אחת בדרכה שלה. זה המסר של הממשלה. שהמצוקות שלנו, של האזרחים, של השכבות החלשות ושל מעמד הביניים הן שונות זו מזו, שלכל אחד ואחת מצוקה פרטית משלו ומשלה. אבל אנחנו טוענים שהמצוקה שלנו היא אחת. וברגע שנגלה זאת, ברגע שמספיק אנשים יזהו זאת, יהיה כוחנו גדול מכוחה של הממשלה.

אנחנו טוענים שהמאבק הקיץ הוא על התקציב. שמערכת בריאות מתוקצבת ומתפקדת כהלכה היא טובה לכולם. שמערכת חינוך מתוקצבת ומתפקדת כהלכה היא טובה לכולם. ושדמוקרטיה וסובלנות ושלטון החוק ודיור ציבורי וחינוך חינם אינן מלים גסות, הן קבועות בחוק, ושאסור לאפשר לחוק ההסדרים, שנה אחר שנה, להפר ברגל גסה את החוק.

נהר האנשים במעלה רחוב אגרון נחסם על ידי המשטרה בפאתי כיכר פאריס. ראש הממשלה גר 200 מטר מכאן, אבל הוא לא רוצה שנתקרב אליו. הוא לא רוצה לשמוע. ושאול מופז, שהתיימר להנהיג את המחאה בקיץ הזה, נעלם במחשכי הקואליציה.

מטרת הקואליציה החשוכה הזאת היא להנציח את בדידותנו. לגרום לנו להתרכז בעניינינו הפרטיים. אבל הפרטי הוא הכללי. לכן אנחנו מפגינים. אתה מפגין משמע אתה קיים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו