בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיהו פליט? אפשר וצריך לבדוק

9תגובות

במהלך דיון ועדת הפנים של הכנסת שבה נכחתי ב-29 במאי, בדברי הפתיחה, ציין יו"ר הוועדה שמטרת הדיון אינה להגדיר מיהו מהגר עבודה, מבקש מקלט, פליט, או מסתנן, אלא לבחון פתרונות למתיחות הגוברת בדרום תל אביב.

עם כל הכבוד ליו"ר הועדה, אשר אין לי ספק כי כוונותיו טובות, אני מאמין שקביעה ברורה והוגנת מיהו מהגר עבודה, מבקש מקלט, פליט, או מסתנן - זה בדיוק הדבר שיש לעשותו.

כנציג נציבות האו"ם לפליטים בישראל, עניינו של משרדי הוא מבקשי המקלט בישראל. הנציבות (UNHCR) נוסדה לצד האמנה בדבר מעמדם של פליטים מ-1951. ישראל היתה מהיוזמות ומהראשונות שחתמו על אמנה זו, שביקשה למצוא פתרונות לגלי העקירה המסיביים שבאו בעקבות מלחמת העולם השנייה.

במלים פשוטות, מבקש מקלט הוא אדם המבקש הגנה מפני רדיפה במדינת מוצאו. זו אחריותן של המדינות לספק הגנה למבקשי מקלט עד שטענותיהם בדבר רדיפה ייבחנו באופן הוגן. מדינות רשאיות לספק הגנה קבוצתית זמנית, בהתאם לנסיבות.

כיום יש כ-60 אלף מבקשי מקלט בישראל, כ-85% מהם מאריתריאה וסודאן. ישראל, באמצעות מדיניותה ופעולותיה, אך לא על פי הצהרותיה הפומביות עד לזמן האחרון, מכירה בכך שלא ניתן להחזיר בכפייה אנשים אלו למדינותיהם בהינתן, לעת עתה, סיכון ממשי לרדיפה, ובפועל מציעה להם הגנה. לנוכח הדאגה המובנת מן הזרימה הנמשכת לאורכו של הגבול הדרומי, ההארכה של ההגנה הזמנית למבקשי המקלט הללו על ידי ישראל היא מבורכת.

בקשותיהם למקלט של 15% הנותרים, נבדקות פרטנית. משימה זו היא כיום באחריות משרד הפנים, כאשר נדרשת השקעה הולמת של משאבים ביחס ישיר לחשיבותה של אחריות זו.

ממשלת ישראל, בהצהרותיה החוזרות ונשנות שאנשים אלו אינם מבקשי מקלט ואינם פליטים, מציבה את עצמה בעמדה בעייתית, כאשר חלק מהציבור דורש גירוש מואץ, דבר שאינו אפשרי לאור מחויבויותה של המדינה לאמנת הפליטים.

בהתחשב בחוסנה הכלכלי, בחברה הפתוחה ובמציאות הגיאוגרפית שלה, נהפכה ישראל בשנים האחרונות למדינת יעד למהגרים מכל הסוגים, וגם אם היקף כניסת מהגרים והרכב האוכלוסייה עשוי להשתנות, קרוב לוודאי שהמצב הנוכחי ייוותר על כנו בעתיד הקרוב. לפיכך מתבקש שיוקמו מסגרת וכלים ממסדיים הולמים, על מנת להתמודד באופן הוגן עם אתגר זה, שעמו מתמודדות מדינות מפותחות רבות.

התיקון לחוק למניעת הסתננות, שהתקבל בכנסת בחודש ינואר, אינו כלי כזה. זהו חוק נגד "מסתננים", אין זה חוק שניתן ליישמו כלפי מבקשי מקלט, שלמרות כניסתם באופן בלתי מוסדר, כל מדינה מחויבת לספק להם הגנה ותנאים הולמים בעת שבקשותיהם למקלט נבחנות.

יש לקבוע מדיניות ברורה לגבי מבקשי המקלט, שתעלה בקנה אחד עם אמנת הפליטים משנת 1951. רק לאחר מכן ניתן לחפש פתרונות לזרם המהגרים החוצים את הגבול, להציע הגנה מכובדת לאלה שזקוקים לה, וכן להקל על ההשפעה והלחץ הלא פרופורציונליים על הקהילות המקומיות שכעת מארחות את רוב מבקשי המקלט בישראל.

ישנן דוגמאות רבות של מדינות שהאריכו הגנה זמנית לפליטים. עם תום הסכסוך בבוסניה וקוסובו למשל, מדינות רבות באירופה סיימו בתוך זמן סביר את ההגנה הזמנית, ומאות אלפי אלבנים ובוסנים שבו לביתם. באופן דומה, מאות אלפי פליטים מליבריה, טוגו וסיירה לאון שבו לביתם ממדינות רבות שאירחו אותם, כולל ישראל, כאשר השלום שב למדינותיהם.

הכותב הוא הנציג בישראל של נציבות האו"ם לפליטים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו