בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פחם ודו קיום

4תגובות

בשבוע שעבר התקיים דיון בבג"ץ בנושא המפחמות. בסיומו פירסם בית המשפט צו על תנאי, המורה למדינה לנמק בתוך 30 יום מדוע אינה נוקטת פעולות אכיפה נגדן. מפחמה היא מבנה, שבו חונקים בערה של עצים עד להפיכתם לפחם. מדובר בשיטה מסורתית רבת שנים, שמשתמשים בה בעיקר ערבים בישראל ופלסטינים בשטחים לייצור פחם. המתקנים נפוצים משני עברי הקו הירוק באזור ואדי ערה.

בשנים האחרונות, עם הגידול באוכלוסייה והצטופפותה, המתקנים הם לא רק מקור פרנסה מסורתי, אלא גם מטרד בריאותי וסביבתי. הנזק לבריאות מהמפחמות הוא בעיקר למערכת הנשימה. בטווח הארוך זיהום האוויר עשוי לגרום למחלות בדרכי הנשימה, למחלות לב ואף לסרטן. החומרים הנפלטים כוללים חלקיקים החודרים למערכת הנשימה, תחמוצות חנקן ותרכובות אורגניות נדיפות, הכוללות מסרטנים ודאיים.

המאבק בין אלה הדורשים אוויר נקי לבין אלה המבקשים לשמר מקור פרנסה מסורתי, שמשפחות רבות תלויות בו, לובש גוונים לאומניים מטרידים. לכאורה, מצד אחד עומדים פלסטינים המתפרנסים כבר שנים רבות מייצור פחם, ומצד אחר, ישראלים המתלוננים על פגיעה באיכות האוויר. אולם בחינה עמוקה יותר תראה תמונה מורכבת הרבה יותר: הנפגעים הראשונים במעלה הם דווקא עובדי המפחמות עצמם, הבאים במגע ישיר עם העשן, ואחריהם אלה המפעילים אותן ומתגוררים בסמוך למתקני ייצור הפחם. אולם קולם של אלה כמעט שלא נשמע.

כך או כך, יהודים וערבים כאחד אינם עומדים לוותר על המנגל ואינם מעוניינים לשלם יותר על פחמים מיובאים מחו"ל.

לפני שנה בדיוק ערך המשרד להגנת הסביבה מסע מתוקשר, שבו הרס מפחמות לעיני נציגי כלי התקשורת. אילו היה השר יודע, שכבר למחרת צצו מפחמות חדשות, היה אולי מחפש פתרון אחר, המתאים יותר לרוח הקיימות המנשבת כאן באחרונה - פתרון יסודי, משתף ובר-קיימא.

כיום ניתן לבנות מפחמות סגורות, המונעות את רוב הפליטות לאוויר ובכך מונעות מטרד בריאותי וסביבתי, תוך כדי שמירה על מסורת עתיקה.

ישראל משופעת במתקני תעשייה מורכבים, מקצתם ממוקמים בלב אזורי מגורים, אך גם נגד המזהמים שבהם שום שר אינו יוצא במבצע חיסול. המדיניות הרשמית של המשרד להגנת הסביבה היא לעודד את התעשייה לעבוד נקי, לבנות לוח זמנים לשיפור, הכולל יעדים. סגירה של מפעלים - הס מלהזכיר.

מוכרחים להסדיר את עבודת המפחמות ולמנוע פגיעה באיכות האוויר, מוכרחים גם לשמר על מקור הפרנסה של יצרני הפחם. ההסדרה מוכרחה להתבצע בעזרת תמיכה ממשלתית, מתוך ראייה רחבה של כל בעלי העניין - המפעילים מחד גיסא והתושבים הנפגעים מאידך גיסא. אולי דווקא ההתדיינות בין הצדדים הנצים תתווה את הדרך להסדרה ולהבנה. כך יהיה אפשר למנוע מוקד התלקחות אחד לפחות בקלחת המזרח תיכונית המבעבעת.

הכותבת היא מנכ"לית "הקואליציה לבריאות הציבור"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו