בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק הספרים הבולשוויקי

89תגובות

ראו מה קרה לחסיד הגדול של תחרות, שוק חופשי והקטנת כוח הממשלה במשק. פתאום הוא הופך את עורו ונעשה לתומך נלהב בחוק בולשוויקי, המתערב בבוטות בשוק, מונע תחרות, מחליט על אחוזי הרווח, והכל בסגנון שהיה מקובל פעם במזרח אירופה - עד שהתמוטטה.

מדובר בראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהחליט לפתע להמיר את דתו ולתמוך ב"חוק הסופרים", מתוך חשבון ציני. נתניהו יודע, שברגע שיתמוך בדרישות הסופרים הידועים, הוא יזכה למחיאות כפיים ולהרבה פחות ביקורת מצד שמאל של המפה הפוליטית. את צד הימין יש לו בכל מקרה, ולכן זו דרכו להיהפך ל"אתרוג המושלם".

השבוע אמר נתניהו, שצריך "לעודד את עם הספר לקרוא, גם להנאה וגם להשכלה". ראש הממשלה אמר זאת אף על פי שהוא יודע, שהחוק יעשה בדיוק את ההיפך. "עם הספר" יקנה פחות ספרים ויקרא פחות, ולכן יהיו פחות "הנאה וגם השכלה". מי שיוכלו להמשיך לקנות ספרים במחירים הגבוהים החדשים יהיו בני המעמד הגבוה, העשירים, האליטות, בעוד הקוראים בני העשירונים הנמוכים וזוגות צעירים ייאלצו להפסיק לקנות ספרים עקב מחירם הגבוה - בדיוק כמו שהיה כאן לפני עשור, לפני מהפכת המחירים בענף.

האם חוק הספרים מוצדק? בואו לדבר על זה בפייסבוק

ההתערבות הממשלתית באמצעות החוק הדראקוני תמוהה כי ממשלה צריכה להתערב בשוק אשר סובל מחוסר תחרות, שיש בו כוחות מונופוליסטיים הגורמים לעליית מחירים. זה קורה, למשל, בבנקים. לכן שם יש מקום לקביעת מחיר מקסימום לעמלות נפוצות. אבל בשוק הספרים המצב הפוך. יש תחרות עזה בין המוציאים לאור, שמספרם נמצא בעלייה, ויש גם תחרות בין שתי רשתות הספרים הגדולות - סטימצקי וצומת ספרים - ומחירי הספרים נמצאים בירידה מתמדת בעשור האחרון.

כלומר, הממשלה מתערבת כאן במטרה להעלות מחירים, לפגוע בצרכן, להטיל עליו "מס סופרים ומו"לים" - וזה תקדים תמוה, שטרם קרה אצלנו.

הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר רונית קן קבעה בעבר בדו"ח מפורט, כי שוק הספרים הוא תחרותי, צומח ודינמי, ולכן אין מקום להתערבות בו. כך סבור גם הממונה על ההגבלים הנוכחי, פרופ' דיויד גילה. לדברי גילה, גם בנתוני 2010 "נמצאו מגמות תחרותיות חיוביות בענף, כאשר המחיר לצרכן נמצא בירידה וסך פדיון המו"לים עולה".

החוק עצמו מלא אבסורדים, הנובעים מהארוגנטיות של מי שמאמינים שהם חכמים יותר מכוחות השוק ויודעים בדיוק כמה צריך להשתכר כל אחד בשרשרת הייצור והשיווק. החוק קובע, למשל, שהמו"ל הוא שיקבע את מחיר הספר, ולא יוכל להורידו במשך שנה וחצי. זה טירוף. מה יקרה אם יתברר למו"ל שטעה בהערכת הביקוש והספר פשוט לא נמכר? או שנוצר משבר בכלכלה, האבטלה עולה, השכר יורד והביקוש לספרים צונח? הרי גם אז לא יוכל להוריד את המחיר, ויקלע להפסדים.

הקביעה השרירותית, שבמשך שנה וחצי לא יתאפשר לתת הנחות ולהוריד מחירים, פירושה, שייווצר פער תרבותי בין העשירונים העליונים, שיקנו את הספר במחיר הגבוה, לבין רוב הציבור ותושבי הפריפריה שלא יקנו. שם ייאלצו לחכות שנה וחצי עד שהמחיר יירד, ולכן בשדרות רוטשילד ידברו על הספר החדש, אך בשדרות יחכו לו. כלומר, מדובר בחוק מפלה ואנטי חברתי.

החוק יפגע גם בתרבות כי לא יאפשר הזדמנות ראשונה ליוצרים צעירים, שהמו"ל לא יוכל למכור אותם "במבצע". כך תפסיד התרבות קולות חדשים, והפריחה שהיינו עדים לה בשנים האחרונות, של גידול ניכר במספר הסופרים, המשוררים והספרים - תיבלם.

המו"לים אומרים, ששתי רשתות הספרים הגדולות מנצלות את כוחן לרעה וחונקות אותם בדרישות מופרזות. את זה כן ראוי לבדוק. בזה יש לטפל, וזאת צריכה להיות המשימה של פרופ' גילה. אך מכאן ועד חוק בולשוויקי חסר תקדים, הדרך רחוקה.

נתניהו רואה את כל המהומה מסביב לחוק וצוחק, הנה כבר הוא זוכה לתשבחות מסופרים וממו"לים. התרגיל הציני הגדול הצליח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו