בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עד שיימצא דיקטטור אחר

תגובות

כמו בבדיחה על מריבת פריצים - "אתה תרביץ ליהודי שלי ואני ארביץ ליהודי שלך" - מתחוללת המלחמה העקובה מדם על אדמת סוריה בין איראן ובין סעודיה וקטאר, ואנחנו מתפלצים מן המראות (כנראה חלקיים; אמצעי התקשורת הערביים, המקור העיקרי לתמונות הזוועה, אינם מראים את מעשי הטבח באזורים העלאוויים). אם סעודיה וקטאר יפסידו, או אם אמצעי התקשורת ימשיכו להראות מעשי טבח, עלול המערב להתערב, אף כי ברור שהוא אינו רוצה להגיע לכך. לסוריה, בניגוד לעיראק וללוב, אין נפט בכמויות משמעותיות. היא גם אינה יעד אסטרטגי כעיראק, ששימשה טריז בין סעודיה לאיראן, ומהגרים אפריקאים אינם זורמים מחופיה לאירופה כפי שזרמו מלוב. דימומה מזיק למערב פחות משתזיק לו התפוררותה.

בטווח הארוך מצטרפים האירועים בסוריה לסיפור ההצלחה הישראלי. המרחב הזה משתנה במהירות. שקיעת מצרים לתוך סכסוך בין חילונים לפונדמנטליסטים נראית כמיצויו של סיפור ההצלחה הזה. האומות הערביות המודרניות טובעות בדת, בשבטיות ובייאוש. במשך שנים ביקשה ישראל להוכיח למערב כי היא צור המערב וגואלו, היחיד באזור, שכל המוצק בו מתפוגג באוויר, וגם אחרי נפילת הקומוניזם יש לה תפקיד. לכן אין לקחת ממנה את הגולן (אילו ניתן היה להחזיר לאחור את גלגל ההיסטוריה - ממלמלים בוודאי אי אלו אסטרטגים - כי אז גם סיני יכולה היתה להישאר בידינו). ואשר לשטחים הכבושים: מה שפוליטיקת אוסלו רק תיכננה, קנטוניזציה, מתגשם הלכה למעשה בתוך "האביב הערבי". הקולוניאליזם הישראלי, שנשען משך שנים על ההנחה שהמערב ירוויח בסופו של דבר מכוחה של ישראל, נוחל את ניצחונו הגדול. ביבי אינו מופיע על שער ה"טיים" בגלל כישרון כלשהו. הוא מעין בולדווין, מלך ירושלים הצלבני בפאזה החדשה של המזרח התיכון.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

ואולם, הטווח הארוך הוא הטווח של הרחוקים מכאן, של בעלי אסטרטגיות ואוטופיות: וושינגטון רחוקה מאוד, שום טיל לא יפגע בה מתוך אחד מחלקי סוריה המתפוררת. הפרו-ישראליות של אייפא"ק והאוונגליסטים היא תוכנית עבודה מרוחקת. אצל המתנחלים, בבית אל או ביצהר, מחכים למשיח צדקנו, וכל דימום נראה להם כחלק מייסורי הגאולה, והופך להוכחת מה-שנטען במקורות, למשל "מלחמה נמי (גם) אתחלתא דגאולה היא". אלא שהזמן הממשי שלנו הוא זמן מערבי, זמן הווה, השקעות זרות, תיירות, קניונים, מכירות סוף עונה, מגדלי מגורים, טיסות לחו"ל וחזרה. החיים המתוקים הללו הם תנאי לשרידות פוליטית של השלטון, שמאל או ימין. הטווח הקצר הוא הטווח של החיים בבית, ובית שמופצץ לאורך זמן - ננטש.

סביר להניח שהתפוררות סוריה - בדומה לעיראק - תביא לא רק להרס הפסיפס העתיק של דתות, כיתות, תרבויות; לא רק מוזיאונים יעלו באש. היא תביא כנופיות פראים. בדיוק כמו בעיראק. אלא שאז, קניהם לא הגיעו עד למפעלים הפטרו-כימיים במפרץ חיפה. נגד מי בדיוק תגמול ישראל על טילים מסוריה? נגד מי שבלאו הכי יניחו פצצות ברובעי דמשק? או ששוב תרחיב את גבולותיה "כדי להרחיק את הקנים"?

אם סוריה תתפורר חיינו ישתנו, בטווח הקצר, כמובן. לכן ארה"ב אינה ממהרת להתערב. לא העתיד הסורי מעניין אותה, ולא הצביעות האירופית העתיקה, אלא החרדה לגורל המבצר הישראלי. מחפשים דיקטטורה יעילה. לא עוד "דמוקרטיה עיראקית". בינתיים, שידממו.

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו