בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קריאה לסגירת פערים

רק מאמץ משולב, הכולל הקמת מסגרות בלתי פורמליות לחינוך ההורים וגיוס המורים והגננות הטובים ביותר, יחלץ את ילדי העולים מאתיופיה מהמצוקה שבה הם שרויים

14תגובות

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהחזקתי עיפרון. זה היה בכיתה א' בבית ספר באתיופיה. אחיזת העיפרון היתה חדשה וזרה לי לחלוטין, והכתיבה קשה. שנים אחר כך, כשהדרכתי אם שעלתה מאתיופיה ונתתי לבנה הפעוט עיפרון כדי שישרבט על נייר, שאלה אותי האם בביקורת: "מה את נותנת לו לקשקש?" היה צורך להסביר לה את הקשר בין השרבוט והצורות שמתפתחות ממנו להבשלת יכולת הכתיבה.

הסיפור הקטן הזה ממחיש דפוס חשיבה אופייני לתרבות האתיופית: הלמידה מתחילה רק בכיתה א', ורק בין כותלי בית הספר. כל חינוך ולמידה בלתי פורמליים אינם נתפשים כחשובים, ובכלל זה גם משחק, ציור ושיחה. עובדה זו מתקשרת ישירות לדיווחים המתפרסמים חדשות לבקרים על המצב הקשה של הקהילה האתיופית כפי שהוא בא לידי ביטוי בנתוני מבחני המיצ"ב.

פערי השפה והתרבות בין החברה הישראלית הוותיקה לרוב יוצאי אתיופיה גדולים כל כך, עד שיש צורך בחשיבה מחודשת ומעמיקה על הדגשים וסדרי העדיפויות בקליטתם. כיום רוב ההשקעה נעשית בגילאי בית הספר היסודי והתיכון. מדובר בהשקעה הכרחית וחשובה, אך ההזנחה של הילדים בגילים הצעירים יותר יוצרת פער שקשה לסגור כשהם מגיעים לבית הספר.

ניר קידר

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

הואיל והורים רבים יוצאי אתיופיה אינם שולטים היטב בעברית ואינם מודעים לתהליך הלמידה אצל תינוקות ופעוטות, הילדים מגיעים לגן, בני שלוש, ארבע או חמש, עם פערים בשפה ובכישורים אחרים הנחוצים כדי להצליח במערכת החינוך. פערי השפה נגרמים גם בשל השליטה המועטה של האם בעברית, אך גם משום שהלמידה בתרבות האתיופית מושתתת בעיקרה על חיקוי, והאינטראקציה המילולית עם הילד נמוכה; כל זאת בניגוד לתרבות המערבית, המעודדת שיח כבר מהגיל הרך.

אך הפערים הלימודיים אינם רק תוצאה של פערי שפה. ילדים המתחנכים במערכת החינוך הפרטית או הציבורית מאז היותם פעוטות וילדים להורים בעלי מודעות לנושא זוכים לכישורים המכינים אותם לקריאה, כתיבה ואף חשבון, באמצעות משחק, שיחה, שירים, סיפורים, ואפילו באמצעות הטלוויזיה והמחשב. ילדים מהעדה אתיופית, שהוריהם ממעטים לדבר ולשחק עמם ואינם משתייכים למסגרת חינוכית כלשהי מינקות, מגיעים לגן העירוני כשהם בעמדת נחיתות, והמצב רק מחמיר ככל שהגיל עולה.

מכאן עולה כמובן, שכדי שילדים מהקהילה האתיופית יצליחו בבית הספר יש להתחיל בעבודה עמם כבר בינקות. גם אם הם אינם נמצאים במסגרת חינוכית כלשהי, יש מה לעשות. תוכניות הדרכה ביתית שהועברו על ידי אקדמאיות יוצאות אתיופיה בקרב אמהות לילדים בגיל הרך הוכחו כמוצלחות ביותר. האמהות קיבלו מידע והדרכה מנשים הדוברות את שפתן, מכירות את ארץ מוצאן ומבינות את תרבותן. הן למדו לשחק עם ילדיהן במשחקים התורמים להתפתחותם, והילדים הגיעו מוכנים יותר לגן ולבית הספר. רבים מהילדים שהשתתפו בתוכנית התקבלו לבתי ספר נחשבים בעירם, וזכו במקפצה לחיים. האמהות שהדרכנו ראו במדריכות מודל לחיקוי, ויצאו לעבודה.

אולם תוכניות הדרכה ביתית דורשות הדרכה אינדיווידואלית לכל אם, וכדי להשפיע על מספר גדול של ילדים יש צורך בשעות הדרכה רבות העולות ממון רב. על מנת להגיע לציבור גדול ולהשפיע השפעה משמעותית דרוש מודל חדש, אולי כזה שישלב משחקייה והשגחה על הפעוטות עם קפה והרצאה להורים. מודל שיהיה אטרקטיבי דיו כדי למשוך את ההורים - המתמודדים עם קשיי קליטה ופרנסה - לצאת מהבית, להיפגש, ולקבל הדרכה.

ההדרכה תפתח אצלם מודעות לתפקידם כהורים בחברה המערבית ולאחריותם להצלחת ילדיהם במערכת החינוך ובחברה הישראלית. בנוסף, הם יקבלו כלים לפיתוח מיומנויות נחוצות אצל ילדיהם.

למרות האמור לעיל, מערכת החינוך בישראל אינה יכולה לפטור את עצמה לגמרי מאחריות למצב הילדים יוצאי אתיופיה, ולצפות שהשינוי יגיע רק בעזרת ההורים. מדינת ישראל ומשרד החינוך צריכים ליזום תוכנית פעולה לאומית, שתפנה את הגננות והמורים והמורות המנוסים והמנוסות ביותר לגנים ולבתי הספר שבהם מתחנכים ילדי הקהילה, ותתגמל אותם היטב על כך. אין ספק בלבי, שמאמץ משולב של ההורים ושל אנשי חינוך מנוסים וחדורי תחושת שליחות יביא לשיפור חד בהישגי התלמידים יוצאי אתיופיה. עתיד העדה בישראל תלוי במאמץ חינוכי כזה.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת היווט ("חיים", באמהרית), עמותה לסיוע סוציאלי, חינוכי וכלכלי ליוצאי אתיופיה בחיפה והקריות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו