בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תגרשו פליטים - ונתגרש

107תגובות

בימים אלו קמים השלטונות בישראל על אוכלוסיית הפליטים ומגבשים תוכנית לכלוא ולגרש אותם, קרי לכפות עליהם סכנת מוות, רעב ואונס. ברחובות מתרחשים פוגרומים עבריים מלובים בתעמולה רווית שנאה. שר הפנים, אלי ישי, מסביר שמטרת הגירוש והכליאה היא לשמור על זהותה של המדינה היהודית-ציונית, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, מדבר על ה"מסתננים" כאיום על קיומה של מדינה יהודית-דמוקרטית. שניהם, כמו תומכי הגירוש אחרים, מתעלמים מכך שמדינה רודפת פליטים סותרת את חזונות היהדות והציונות, שבשמן הם פועלים. "המדינה היהודית" בתצורתה הנוכחית הופכת לאיום חמור על הרוח היהודית האמיתית. כדי להגן על זכויות האדם, וכדי שהיהדות לא תהא כפי שקיקרו תיאר אותה: "אמונה תפלה וברברית", נדרש שינוי בהלך הרוח.

אנו חיים בחברה שמרוממת את ערך האחדות. גירוש פליטים יחייב להמיר אותו במאבק קורע קרע וליצור פיצול של היהדות, כאשר הומניסטים לא יראו בעצמם ובנמנים על הזרמים האפלים כבני אותה הדת. רמיסת זכויות אדם בשם "המדינה היהודית" היא גם טעם חזק להפניית עורף לרעיון קיומה ולחיפוש אלטרנטיבות, כמו "מדינה ישראלית", או "מדינת כל אזרחיה".

"לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו. מאי תקנתו? עמך ישב בקרבך", דורשת המשנה את הכתוב. יתר על כן, הרמב"ם, גדול הפוסקים, מייחס להם מעמד מוגן אף יותר מאשר זה של גר רגיל: "עבד שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל אין מחזירין אותו לעבדות, ועליו נאמר בתורה 'לא תסגיר עבד, אל אדוניו' ... עבד זה שברח לארץ, הרי הוא גר צדק".

גירוש פליטים בשם הצורך לשמור על זהותה היהודית של המדינה דומה לחיוב אנשים לאכול חזיר למען מטרה זו. יתירה מזאת: כפיית אכילת בשר חזיר אינה משום "ייהרג ובל יעבור", אבל גירוש אנשים אל סכנת מוות ממשית מתקרב לשפיכות דמים שהיא בבחינת "ייהרג ובל יעבור". ההלכה מורה לאפשר לפליט לשבת בארץ ישראל, "בקרבך", ולא בבתי כלא או במחנות. היא אוסרת גם על התעללות נפשית כמו איומי גירוש.

רדיפת הפליטים בשם הציונות, שגויה ביסודה גם כן. לפי החזון הציוני המנוסח ב"אלטנוילנד", ספרו המכונן של בנימין זאב הרצל, גירוש פליטים מבטל את הזכות להמשיך בפרויקט הציוני. הרצל הציע ב"אלטנוילנד" חזון חברת מופת, ולצדה הציג גם חלום בלהות. הוא היה ער לסכנה, שהרעיון הציוני עלול להתגלגל דווקא לגזענות. את הגזענות בספר השים בפי הרב ד"ר גאייר, שאותו תיאר כך: "הוא קנאי דתי ארור, מאחז עיניים, מסית ומדיח ומהתל באלוהים. הוא רוצה להנהיג אצלנו אי-סובלנות, המנוול ..הוא ודומיו חייבים להתחנף להמון... משום כך הם משמיעים את הסיסמה נגד הזרים: 'מי שאינו יהודי לא יתקבל לחברה החדשה'". לגבי תרחיש בו תנצח דרכו של ד"ר גאייר כתב הרצל: "אם תבחרו בנציג שמחזיק בדיעות כמו של גאייר, אתם לא ראויים לשמש הטובה של ארצנו הקדושה". הוא צפה שאת מנדל (דמות אחרת ברומן) שצעק: "והזרים יאכלו את הלחם שלנו" ינצח דוד שמשיב: "לא מנדל, אתה טועה! אלה שמצטרפים אלינו בשלב מאוחר יחסית לא מרוששים את הארץ, אלא דווקא מעשירים אותה... כל מה שנטעתם במקום הזה יהיה חסר ערך ויקמול, אם חופש המחשבה והביטוי, הנדיבות ואהבת הבריות לא יפרחו בו".

לכן על הציבור ההומניסטי לא לגלות אזלת יד, אלא להיאבק. גירוש הפליטים יחייבו לערער ביתר שאת על המשך היות ישראל "מדינה יהודית". רמיסת זכויות האדם תזמין פיצול, שכן היא תחייב אותנו להכריז, כי עמכם אינו עמנו, ואלוהיכם אינו אלוהינו. רק אם ניאבק שהרוח האזרחית והיהודית תהא אנושית, תוכל להיות לה תקומה. גירוש הפליטים צריך להיות גט כריתות ותחילתו של מאבק גדול.
 

אורי וייס הוא מרצה למשפטים ומשורר


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו