בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביבי חוזר למקורות

31תגובות

אנחת רווחה נשמעה כשנתקל חוק ההסדרה בחומת המשמעת הקואליציונית שהטיל בנימין נתניהו. לרגע נדמה היה, שרוח קלילה של היגיון הצליחה למצוא לה חרך לחדור בעדו אל מצודת הקנאות הלאומנית. הנה גם ביבי הבין סוף סוף, שמאחזים ובנייה בלתי חוקית בשטחים עלולים להמיט על ישראל אסון. כל כך גדולה היתה השמחה עד שהאפילה על המחיר האדיר - 851 יחידות דיור חדשות, שתי שכונות למען פולשי מגרון ובנייה זמנית בלתי חוקית במחנה צה"ל בעבור מתנחלי גבעת האולפנה. אבל מה הם כמה עשרות מיליוני שקלים מול ניצחונם האדיר של החוק, של בג"ץ ושל בעלי הקרקע?

בעצם, בעלי הקרקע לא כל כך ניצחו. הם ימשיכו להשקיף על רכושם מרחוק, הם לא יקבלו פיצוי והם לא יוכלו לעבד את האדמות שנשדדו מהם. אבל הרי מלכתחילה הניצחון לא נועד בעבורם, אלא בעבורנו, בעלי המצפון הטהור, שוחרי הכיבוש החוקי, הנאור, נאמני הבג"ץ, שאינם מודאגים כלל מן הסגר על עזה או ממעצרים מינהליים, אלא רק "ממה שהכיבוש עושה לחברה הישראלית". הפעם "ניצחנו".

והנה עלות הניצחון. לפני שבוע נמתח חיוך עוקצני דק מן הדק, כאשר המגזין "טיים" הכתיר את ביבי כמלך ישראל. אבל לעומת הלעג הישראלי נוכח ההפרזה האמריקאית, מסתבר ש"טיים" מבין טוב יותר את המציאות הפוליטית בישראל. לולא המשמעת הקואליציונית שהטיל נתניהו, לולא צו איסור עריקה שמסר לשריו, ייתכן שחוק ההסדרה היה עובר. אבל ביבי איננו המבוגר האחראי שתוחב בינה במוחות שריו וח"כיו. הוא איננו נהג הקטר הנבון שמצליח למלט את הרכבת כשזו מתחילה לדהור ללא מעצורים. ביבי הוא מלך. נכון יותר - רודן. הוא מחלק פקודות ומונע חוקים כי הוא יכול. כך למשל, כאשר יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, הציג לפניו ביולי שעבר את הבעייתיות החוקתית של חוק החרם, ביבי המלך דחה את נימוקיו. משמעת קואליציונית הוטלה על נבחרי העם והחוק עבר. שהרי מה מבין היועץ המשפטי של הכנסת, שהציג את הסיבוך החוקתי, בסמכויות של מלך?

הקואליציה הענקית שעליה מונח אפיריונו מאפשרת לביבי, לכאורה באופן דמוקרטי, לבלום או ליזום חוקים כרצונו, לאשר בנייה בשטחים או להרוס בתים. אבל זוהי רק תוצאה שולית של מהפך חשוב בהרבה. ביבי הצליח לשנות את שיטת המשטר בישראל. השלב הנוכחי עדיין מפגין דקורציה של דמוקרטיה. לכאורה יש ריבוי מפלגות, אבל בפועל מפלגה אחת עם כמה שמות מנהלת את המדינה; לכאורה יש אופוזיציה, אבל מעמדה הוא כשל עובד זר; לכאורה מאזין ביבי לקולות מהרחוב אבל כמו כל רודן באזורנו, רק למעצמה האמריקאית יש בעיניו כוח אכיפה.

זהו השלב הזמני לקראת מעבר לשיטה הנשיאותית וממנה לרודנות פורמלית. מבחנה של שיטת המשטר החדשה איננו ניהול תקין, זכויות אזרח או כלכלה פורחת. יש לה רק מבחן אחד: מאזן כוחו של השליט מול המתנחלים. הצלחת רודנותו תלויה ביכולתו לרסן בסך הכל 8% מכלל האוכלוסייה היהודית, ונכונותו לספק את הגדרותיהם בשאלה "מי הוא פטריוט" ו"מי הוא בוגד". המשך שלטונו תלוי בתמיכתה של העדה המתנחלית, שדורשת שלמוני נדל"ן, חוקי חרם ואיסורים על חופש הביטוי, כמו בחוק הנכבה. בכל היתר, מתקנות איכות סביבה ועד לעמלות הבנקים, רשאים שרי המלך להשתעשע כרצונם, כל עוד אינם מותחים את גבולות ההיתר שניתן להם לשאלות יסוד כמו שיטת המשטר ומעמד עדת המתנחלים.

"ניצחון" העתקת מתנחלי מגרון וגבעת האולפנה איננו מפגן של ניצחון החוק אלא של רודן ובני עדתו, שהסכימו על המחיר המופקע. לא בג"ץ הגביל את סמכות המדינה, שהרי חוק ההסדרה, אילו עבר, היה מאייד את החלטת בג"ץ. המלך הוא שהחליט אם לאמץ את ההחלטה או לשסות בה את חוקי נאמניו. אבל אין מקום להתלונן - מלכות, ולא דמוקרטיה, איפיינו תמיד את שיטת המשטר היהודית. ביבי רק חוזר למקורות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו