בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו מודה בכניעתו

17תגובות

דומה שהממצא החשוב ביותר בדו"ח מבקר המדינה, "יישום חוק המטה לביטחון לאומי", הוא ציטוט מפי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהתייחס לתקציב הביטחון. "התקציב הוא דבר קריטי... לא בוצעה בקרה של המל"ל על התקציב... כן נכון לתת למל"ל לחפור בזה... אני חושב שיש שם כמה מיליארדים טובים שאנחנו יכולים לחסוך ואנחנו לא חוסכים אותם". כלומר, נתניהו מודה שבכניעתו ללחצי מערכת הביטחון, ובחוסר נכונותו להעניק גיבוי למטה לביטחון לאומי ולחזקו מול מתנגדיו, הוא מונע את האפשרות לחסוך "כמה מיליארדים טובים".

בהתייחסו לשאלת צוות הביקורת, האם הנחה את המל"ל לעסוק בנושא התקציב כפי שקובע החוק, השיב נתניהו: "הם אומרים שאין להם את המיומנות לעשות את זה, כלומר, אין טעם להילחם אתם, להיכנס לקרב הזה". ובהמשך טען משרד ראש הממשלה, כי "במידה וייעשו השינויים אשר יגבירו את מידת השקיפות ויקנו למשרד האוצר ולמל"ל יכולת לפקח על ההתנהלות התקציבית במערכת הביטחון, כי אז ניתן יהיה למלא את הדירקטיבה של ראש הממשלה". על כך מעיר המבקר: "טענת משרד ראש הממשלה, שעבודת מטה כזו לא יכולה להתבצע ללא שקיפות מלאה מצד הגורמים הביטחוניים, אינה מתיישבת עם חוק המל"ל ועם האחריות המוטלת עליו. ראש הממשלה, כממונה על ביצוע (ה)חוק, חייב לוודא כי המל"ל יוכל לבצע בקרה זו כנדרש בחוק".

דוגמה זו היא בעצם תמצית דו"ח המבקר. המטה לביטחון לאומי קיים כבר 13 שנים ולפני ארבע שנים אף נחקק "חוק המל"ל", אך עד היום הוא לא ממלא ביעילות את ייעודו. הגוף החשוב הזה הוקם כדי לשפר את תהליך קביעת המדיניות של ממשלות ישראל, אך כפי שקובע המבקר, "בחלוף שלוש שנים מיום חקיקת החוק, עדיין קיימים פערים מהותיים בין הוראות חוק המל"ל ותכלית החוק לבין יישומו בפועל".

דו"ח המבקר סוקר את כל תחומי הפעילות של המל"ל ומוצא כי בחלק גדול מהמקרים הוא לא מממש את יעדיו או עושה זאת בצורה חלקית. הסיבות לכך נעוצות בעיקר בהחלטת ראש הממשלה להעביר את תפקידי המל"ל לגופים אחרים ולמנוע ממנו השתתפות בדיונים ובהחלטות בנושאים אסטרטגיים חשובים, ובכניעתו ללחצי גורמים במערכת הביטחון שמבקשים לגמד את השפעותיו של המל"ל. כך, למשל, המל"ל לא שותף בדיונים בנושאים אסטרטגיים חשובים, דוגמת השינויים במדיניות הישראלית בנוגע לסגר על רצועת עזה ובנוגע ליחסים הדיפלומטיים עם טורקיה בעקבות תוצאותיו של המשט.

מבקר המדינה מציין אמנם כי בתקופת עוזי ארד כראש המל"ל, "חלה התקדמות משמעותית אשר הגבירה באופן ניכר את מעורבותו של המל"ל בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי חוץ וביטחון של ראש הממשלה וועדותיה". אך הוא מסכם כי "המל"ל איננו ממלא את ייעודו כפי שביקש המחוקק להשיג...ועדיין אינו מהווה את גוף המטה המרכזי לענייני חוץ וביטחון היכול להשיג את הערך המוסף הנדרש בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאים שהם מהחשובים ביותר למדינת ישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו