בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבקרי ישראל מתעלמים מאסד

164תגובות

זוכרים את דיר יאסין? מספר ההרוגים החפים מפשע שנרצחו בסוריה בשנה האחרונה גדול פי מאה ממספר ההרוגים החפים מפשע שנרצחו בכפר הפלסטיני שבפאתי ירושלים. זוכרים את קיביה? מספר ההרוגים החפים מפשע שנהרגו בסוריה בשנה האחרונה גדול פי 250 ממספר ההרוגים החפים מפשע שנהרגו בכפר הפלסטיני הפסטורלי שבמערב הגדה המערבית. זוכרים את סברה ושתילה? מספר ההרוגים החפים מפשע שנטבחו בסוריה בשנה האחרונה גדול פי 20 ממספר ההרוגים החפים מפשע שנטבחו במחנות הפליטים הפלסטיניים במערב ביירות.

זוכרים את אירועי הדמים של אוקטובר 2000? מספר ההרוגים החפים מפשע שנורו למוות בסוריה בשנה האחרונה גדול פי 1,000 ממספר ההרוגים החפים מפשע שנורו למוות בידי משטרת ישראל בגליל ובמשולש. זוכרים את "עופרת יצוקה"? מספר ההרוגים החפים מפשע שנפלו חלל בסוריה בשנה האחרונה גדול עשרות מונים ממספר ההרוגים החפים מפשע שנפלו ברצועת עזה במהלך המבצע הצבאי הישראלי הידוע לשמצה.

התמונה ברורה: במשך שנה אחת, הלאומיות הערבית החילונית של בשאר אסד שפכה דם-נקיים ערבי יותר מאשר עשתה הציונות במשך עשרות שנים. רודן ערבי - אשר בעבר נישא על כפיים בידי חברי כנסת ערבים - טובח בימים אלה בבני האומה הערבית כפי שישראל מעולם לא טבחה בהם. ערים ערביות מופגזות, נשים ערביות נרצחות, ילדים ערבים נשחטים. חברה ערבית נקרעת לגזרים, ומדינה ערבית מתנפצת לרסיסים.

ובכל זאת, ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל אינה דורשת מהאו"ם להתערב כדי לעצור את שפיכות הדמים. ארגון עדאלה אינו פונה אל בית המשפט הבינלאומי בהאג כדי שיעמיד את פושעי המלחמה לדין. עצרות ענק של יום האדמה אינן מכונסות. צעדות מחאה המוניות של אוקטובר אינן צועדות. סטודנטים ערבים המציינים את הנכבה הפלסטינית של 1948 אינם יוצאים חוצץ נגד הנכבה הסורית של 2012. המיעוט הערבי בישראל והשמאל האנטי ציוני בישראל רואים אלפי ערבים נטבחים - ועומדים מנגד.

ברור לחלוטין, כי לטרגדיה הסורית המתרחשת לנגד עינינו יש משמעות בינלאומית חמורה. היא מרוקנת מתוכן את המושג של קהילה בינלאומית ואת המושג של חוק בינלאומי ואת הרעיון של תקפות המוסר ביחסים בינלאומיים. ברור לחלוטין, כי לטרגדיה הסורית יש משמעות כלל ערבית חמורה. היא מרוקנת מתוכן את המושג של אחדות ערבית ואת המושג של סולידריות ערבית ואת הרעיון שבמרחב הערבי הנוכחי יש ערך אמיתי לזכויות אדם.

אך לטרגדיה הסורית יש משמעות חמורה גם לקהילה האנטי ציונית בישראל. חוסר היכולת של הקהילה הזאת להתעמת באופן ישיר עם רוע ערבי מערער את הבסיס המוסרי של המאבק שלה ברוע הישראלי. חוסר הנכונות שלה לעמוד על כך שערכים אוניוורסליים יישמרו בחמה ובחומס שומט את הקרקע מתחת לתביעה שלה, שערכים אוניוורסליים יישמרו ברמאללה ובנצרת. שתיקתה אל מול הקצב מדמשק הופכת את קריאות השבר שלה נגד מדינת ישראל לחלולות. האתגר הסורי הוא אתגר מוסרי. יש פלסטינים ישראלים העומדים במבחן בכבוד. כך, למשל, הפוליטיקאי הנמלט עזמי בשארה, אשר בעבר היה מקורב לאסד והיום מנהל נגדו מסע נמרץ ואמיץ ב"אל-ג'זירה". אבל למרבה הצער, רבים מהעמיתים של בשארה בארץ אינם נוהגים כמוהו.

גם לאומנים פלסטינים בישראל וגם יהודים רדיקלים בישראל מחרישים אל נוכח הנעשה מעבר לגבול. השתיקה המעיקה מעוררת את התהייה, אם ההומניזם המוצהר שלהם הוא הומניזם אותנטי. האם לא הוליכו שולל את כולנו כשדיברו - נגד ישראל - על כבוד האדם וחירות האדם. את הקומוניזם המערבי בשנות ה-50 מוטטה הסלחנות שהראה כלפי הדיקטטורה האדומה של סטלין. הסלחנות כלפי הרצחנות האדומה-מדם של אסד עלולה להשפיע באופן דומה על הרדיקליות הערבית-היהודית בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו