בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הכבוד האבוד של קטרינה הלפרין

לא היכרתי את עובדת הקבלן מטבריה, שמתה יומיים לפני פיטוריה. אבל אני מכיר את ההרגשה. פתאום אדם מקבל דף נייר ובו סיכום חייו המקצועיים

91תגובות

בשבוע עבר דיווח אלי אשכנזי ב"הארץ" על סיפור חייה ומותה של קטרינה הלפרין ("עובדת זמנית לנצח: סיפורה העצוב של קטרינה", 9.6). היא פוטרה מעבודתה בלשכת התיירות של עיריית טבריה ונפטרה יומיים לפני שההודעה על פיטוריה נכנסה לתוקף. קטרינה הלפרין היתה בת 56 במותה ועבדה בעבור העירייה כעובדת קבלן במשך 13 שנה. כל ניסיונותיה לקבל קביעות בעירייה נכשלו.

אלו העובדות וכזה הוא הנוסח בעיתון, ענייני ויבש. גם מכתב הפיטורים ענייני ויבש. בסופו הופיעה הפסקה הבלתי נמנעת, הדוחה, הקנטרנית והמיותרת, שבה מאחל המפטר למפוטר הצלחה בהמשך דרכו. איפה הדרך? שאלה קטרינה הלפרין את עצמה. גם היא וגם מי שפיטר אותה ידעו שאין יותר דרך, שהדרך חסומה בפניה עוד לפני שכף רגלה דרכה בה. לו הייתי מעסיק, ספק אם הייתי מקבל לעבודה עובדת בת 56. אולי בגלל החשש שאצטרך לפטר אותה כבר בגיל 58.

פיטורים אינם זרים לי. פיטרתי וגם פוטרתי. פיטורים הם נוראים. מאוד לא נעים לפטר ומאוד לא נעים להיות מפוטר, אבל חייבים להודות שעדיף להיות המפטר ולא המפוטר. המפטר חש אמנם מועקה קלה, אבל זו תחלוף עם ארוחת הצהריים. המפוטר, לעומתו, משוטט שעות ברחוב כדי לעכל את הגזירה, ואז הוא חוזר הביתה ושוכב על הספה, המום. עובד ותיק שמפוטר חושב מיד על אחזקת הרכב ועל המשכנתה, עובד צעיר חושב על שכר הדירה. לכל אחד דאגות משלו, אבל המשותף לזה ולזה הוא העלבון. עלבון מר וצורב, גדול יותר מכל דאגה.

יש להניח שקטרינה הלפרין נעלבה. על פי העדויות בעיתון היא היתה עובדת טובה ומסורה. סיבת המוות שלה, על פי הדיווח, היתה דום לב. אני לא רופא ולא הייתי שם, אבל נדמה לי שהיא מתה דווקא משברון לב. שברון לב יש לצעירים ולמבוגרים. בצעירים הוא פוגע כשהם מאבדים אהבה, את המבוגרים הוא תוקף כשהם מאבדים עבודה. את הצעירים מרפאת אהבה חדשה, את המבוגרים אי אפשר לרפא. אותם שולחים הביתה, תעשו סודוקו, אומרים להם.

תסמונת הלב השבור היא התקף מסוכן. אפשר למות ממנו. זהו אמנם מונח רפואי, אבל יש נטייה לשייך אותו לעולם התרבות. גיבורות ספרותיות מתות משברון לב, הנערה ג'יזל בבלט המפורסם, מתה משברון לב על הבמה, תוך כדי פירואטים מסוגננים ופרפורי גסיסה מרהיבים. קטרינה הלפרין קרסה ומתה משברון לב, במקום העבודה שלה, מותה בכלל לא היה מסוגנן.

אני לא מכיר את קטרינה הלפרין. לא הייתי לצדה כשקיבלה את מכתב הפיטורים, אבל אני מכיר את ההרגשה. אדם מקבל פתאום דף נייר מלבני ובו סיכום חייו המקצועיים. עד אז לא קיבל דף כזה. הוא עשוי להגיע אחרי שלוש שנות עבודה, או אחרי 30. גם כשהצטיין לא אמרו לו, הרי שבחים נדירים אצלנו. דף הנייר עם ארבע השורות הוא לפעמים השיח היחיד שהתקיים אי פעם שבין המעסיק לעובד. הנייר הזה הוא תעודת הגמר שלו, ובשורה התחתונה כתוב: הנ"ל נכשל, הוא לא ממשיך בבית ספרנו.

עומד המפוטר לפני המפטר, המכתב רועד בידו ובפי שניהם אין יותר מלים. למה אני? למה דווקא אני? חוזרת השאלה ומנקרת בראשו של המפוטר. המפטר גוחן לפנים באמפתיה, משפיל את מבטו ומגלגל את העט בין אצבעותיו. גם הוא לא חש בנוח, הוא היה רוצה שהשיחה הזאת תיגמר כבר, הוא מחפש את המלים הריקות שיחלצו אותו מהמועקה שמשתלטת על המשרד, הוא תוהה אם זה הזמן לאחל למפוטר הצלחה בהמשך דרכו. לרגע הוא מדמיין את עצמו במקומו של המפוטר, עומד כך, בכתפיים שמוטות, ומלים אין בפיו. הוא בסך הכל בוס בינוני, הוא יודע שגם הוא עלול להיקרא אל הבוס הגדול ממנו שיעמיד אף הוא פנים עצובות ויאחל לו הצלחה בהמשך הדרך.

הבוס הגדול באמת, לעומת זאת, לא מוטרד בכלל. הוא בקושי מכיר את המפוטר. רשימת העובדים היא שמטרידה אותו עכשיו, היא ללא ספק ארוכה מדי. במצח קמוט הוא מריץ אותה שוב ושוב על המסך שלפניו ומעיין במספרים.

הידיעה בעיתון לא מתארת איך קטרינה הלפרין מתה. צ'כוב, ב"מותו של פקיד" (הוצאת כרמל, תרגום: דינה מרקון) מתאר רגע כזה. זה הרגע שבו משליך הבוס את הפקיד צ'רביאקוב ממשרדו: "דבר מה ניתק וצנח בבטנו של צ'רביאקוב. כסומא וכחירש הוא נסוג לאחוריו אל הדלת. יצא החוצה בגרירת רגליים... אחר בא לביתו כבהיסח הדעת, שכב על הספה בלי להוריד את בגדי השרד... ומת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו