בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לא לומדים

תוכנית דומה לרפורמת עוז לתמורה, שבה מקבלים מורים מענק כספי אישי לפי ביצועיהם, נוסתה בניו יורק ונכשלה כישלון חרוץ. האם לקברניטי החינוך בארץ יש מידע שאין לאמריקאים?

2תגובות

מרכיב חשוב ברפורמה "עוז לתמורה" בחינוך העל יסודי, שהופעלה מראשית שנת הלימודים, הוא הערכה פרטנית של המורים, שתזכה אותם במענק כספי אישי.

בהסכם בין מרכז השלטון המקומי בישראל לבין ארגון המורים, נקבע כי ההערכה של עבודת המורים תתבצע על ידי הנהלת בית הספר באופן שוטף במהלך השנה. בהתבסס על ממצאי ההערכה יצברו המורים נקודות, שיזכו אותם בתוספת דרגת קידום. המורים שההערכה של עבודתם תהיה הגבוהה ביותר בבית ספרם, יקבלו תוספת שכר ייחודית. ועדה מיוחדת דנה עדיין בפרטים השונים ומנסחת כללים לביצוע ההערכה ולמתן התגמול הכספי למורים. העיקרון של מתן מענק לפי הישגים מבוסס על ההנחה, שתגמול כספי משמש תמריץ לעבודה יעילה וטובה יותר.

ואולם, תוכנית המבוססת על מתן תגמול כספי למורים במתכונת הדומה לרפורמה כבר נוסתה בעיר ניו יורק החל מ-2007. היא הופעלה לפי אותה הנחה, שתמריצים כספיים עשויים להניע עובדים לשנות את דפוסי עבודתם ולאמץ שיטות טובות יותר כדי לשפר תוצאות והישגים. יוזמי התוכנית גם שיערו שהסיכוי לקבל בונוס על בסיס ביצועי בית הספר, יקדם שיתוף פעולה בין המורים, שיביא לתוצאות בית ספריות טובות יותר.

התוכנית הופעלה באופן ניסיוני במשך שלוש שנים בבתי ספר יסודיים, בחטיבות ביניים ובתיכונים, במהלכן חולקו כ-50 מיליון דולר בונוס כספי למורים, על ידי ועדה בית ספרית.

כשנה לאחר הפעלת התוכנית, נתבקש מכון ראנד (Rand) להעריך את התוכנית. ההערכה נמשכה כשנתיים ונועדה לקבוע את מידת הצלחתה של התוכנית, בהתאם ליעדים שנקבעו לה. ב-2011 פירסם המכון את הדו"ח הסופי של מחקר ההערכה, שהכיל ממצאים מאכזבים ביותר.

הממצא המרכזי היה, שלבונוסים הכספיים למורים לא היתה כל השפעה על הישגי התלמידים, לא על עמדות המורים באשר להוראה ולא על דפוסי התנהגותם ועבודתם. לתוכנית הבונוס הכספי אף לא היתה השפעה על התפקוד של בית הספר ובכלל, לא ניכרו הבדלים בין בתי הספר שבניסוי לאלה שלא נכללו בניסוי ושימשו כקבוצת השוואה. ממצא זה בלט במיוחד לאור העובדה שהתוכנית בוצעה היטב, לפי התכנון, והתיקונים שנדרשו במהלכה נעשו לשביעות רצונם המלאה של מפעיליה.

החוקרים העלו כמה השערות על הסיבות לכישלון הניסוי. ראשית, הם סברו כי ייתכן שהתוכנית לא הופעלה די שנים כדי שתניב תוצאות. מנגד טענו החוקרים, כי אחרי שלוש שנים אפשר וצריך היה לראות תוצאות כלשהן, אפילו התחלתיות.

שנית, ייתכן שהמורים כלל לא היו יכולים לשנות את דפוסי עבודתם ולפעול בדרך שעשויה להוליך להשגת מטרות התוכנית. שלישית, הסבר אפשרי לכך שהישגיהם של התלמידים לא השתנו נעוץ בכשל בהנחות היסוד של התוכנית. ייתכן שתמריצים כספיים למורים כלל לא משפיעים על המוטיווציה של התלמידים.

מורים אף טענו בהקשר זה, כי אין די במוטיווציה האישית שלהם כדי לשפר את תפקוד בית הספר. לשם כך יש צורך גם במנהיגות בית ספרית טובה, ברקע חברתי וכלכלי יציב ובעמדות הולמות של ההורים כלפי החינוך והצורך בהישגים. כמו כן, יש צורך במומחיות, בחומרי לימוד, בזמן הוראה, וכיוצא באלה דברים הדרושים להעלאת ההישגים.

בהתבסס על הממצאים הגיעו החוקרים למסקנה, כי מלכתחילה לא היתה סיבה לצפות שהערכת המורים והבונוסים הכספיים המבוססים עליה יניבו הישגים משופרים לבית הספר ולתלמידים. בעוד שתמריץ כספי יכול אולי לשמש גורם שיניע את המורים לשנות את דרכי עבודתם, הם היו עושים זאת גם ללא הבונוס, בשל הלחצים הרבים המופעלים עליהם להפגין אחריות והישגים.

בשל כל אלה קבעו חוקרי מכון ראנד, כי ממצאיהם אינם תומכים בהמשך ביצוע תוכנית הבונוסים הכספיים בבתי הספר. התוכנית היתה יקרה ביותר ולא הביאה לתמורה המצופה, לא בהישגי התלמידים ולא בתפקודו של בית הספר. זאת ועוד, החוקרים טענו כי גם אם יוכנסו שינויים בתוכנית במגמה לשפר אותה, היא תהיה חסרת תועלת. מסקנתם זו נשענה על ממצאים דומים, שעלו במחקרי מעקב אחר תוכניות דומות בתחומים אחרים.

האם קברניטי החינוך במדינת ישראל חושבים שמערכת החינוך בארץ תשיג תוצאות שלא הושגו במקומות שבהם נוסו תוכניות כושלות בעלויות מרקיעות שחקים? האם יש צורך בניסוי שכישלונו הצורב ידוע מראש?

פרופ' פרידמן מלמד במכללה האקדמית אחווה, ומשמש יועץ לשיטות מחקר במכון סאלד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו