בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין השמאל הציוני והרדיקלי

72תגובות

עמוס עוז העיר פעם, שבעבר היו הרבה פרות קדושות, ורק מעטים שביקשו לשחוט אותן, אולם היום יש המוני שוחטים על כל פרה קדושה מסכנה, ותהליך השחיטה איבד מקסמו ומערכו. לכך ניתן להוסיף, שכל השוחט פרה קדושה מביא במקומה פרה קדושה משלו. וכשרואים אותה, יוצאת זעקה מהלב - אלוהים אדירים, בשביל זה שחטו את המסכנה ההיא?

יצחק לאור בא לשחוט את הפרה הקדושה של השמאל הציוני - התנגדותו למלחמת לבנון הראשונה ("מלחמת שולל לא היתה", "הארץ", 5.6). לאור מעלה על נס את השמאל הרדיקלי, שרק הוא, לטענתו, התנגד למלחמה מתחילתה התנגדות עקרונית. לדבריו, רק "הכישלון הצבאי, כבר בסתיו 1982, הביא את האליטות" לשורות המתנגדים.

ואולם האמת היא, שכבר בימים הראשונים של המלחמה נמתחה עליה ביקורת חריפה גם מתוך "האליטות". המודעה של שלום עכשיו, תחת הכותרת "על מה הורגים, על מה נהרגים", פורסמה בעיתוני סוף השבוע הראשון של המלחמה. הפגנות המחאה של אותן "אליטות" התנהלו בהיקף גובר והולך בעת המצור על ביירות, מתוך הדגשה של הפגיעה באזרחים במהלך המצור על העיר, ולאחר הטבח בסברה ושתילה. כל זה קרה לפני שהמלחמה הזאת החלה להסתמן ככישלון.

פעם, בימים טובים יותר ליחסים שבין הישראלים לפלסטינים, אמר לי מרואן ברגותי - אחרי שסיפרתי לו שהשתתפתי בהפגנה הגדולה בכיכר מלכי ישראל בעקבות הטבח במחנות הפליטים סברה ושתילה - "הפגנה זו היתה חשובה לנו מאוד. אתה חושב שלא שמנו לב שבכל העולם הערבי לאף אחד לא היה אכפת מהטבח, ורק לדעת הקהל הישראלית היה אכפת? מאוד התרשמנו. מאוד".

בכך זנח ברגותי לשעה קלה את אחת הפרות הקדושות של הלאומיות הערבית - תזכורת לכך, שלפעמים יש אכן ערך רב למעשה כזה. מובן שלא לכל דעת הקהל הישראלית היה אכפת הטבח בסברה ושתילה, אבל לרבים מאוד היה אכפת - ולא רק לאנשי שמאל.

"לא נמות ולא נמית בשירות ארצות הברית", מצטט לאור באהדה סיסמה שמקורה במפלגה הקומוניסטית, אך אשר אומצה אחר כך גם על ידי אחרים באותם ימים. נניח לרגע לשטות שבעצם הטענה, שישראל נלחמה בלבנון בשירות ארה"ב. הבעיה היא שהניסיון מוכיח, כי לממציאי סיסמה זו אין התנגדות עקרונית להמתה המונית של בני אדם - יש להם התנגדות עקרונית לארה"ב.

חלק מראשי מק"י השתתפו באחרונה בחיפה בכנס סולידריות עם המשטר הסורי; במהלך הכנס הונפו תמונות של בשאר אסד. איפה עוד בעולם יש אירועים כאלה?

אבל גם רוצח זה, שבו הם תומכים היום, הוא ילד קטן לעומת אביו הארכי-רוצח, שבו תמכו בעבר; וגם הוא, מצדו, לא הגיע כמובן לקרסולי המגה-רוצח, "שמש העמים", שמפלגה זו העריצה פעם - מתוך אמונה עמוקה, שבכך הם משרתים את הקידמה, שאין לה כידוע אויב גדול בעולם מארה"ב. זוהי הפרה הקדושה שלמענה שחט יצחק לאור את הפרה הקדושה של הציונות ושל השמאל הציוני. היה כדאי?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו