בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמאלה עם המחאה, לשכונות

91תגובות

שתי תנועת מחאה חברתית פועלות בישראל בקיץ 2012: האחת, של מעמדות הביניים, מפגינה בכיכרות הערים; השנייה, של המעמדות הנמוכים, מפגינה בשכונות, בעיקר בדרום תל אביב. שתיהן תולדה של משטר ההפרטה, ההופך יותר ויותר ישראלים לקורבנות של פירוק מדינת הרווחה.

המחאה של מעמד הביניים היא תגובה מאוחרת להפרטת החינוך, הבריאות, הדיור והעבודה, המפקירה אותם לחסדי השוק ושוחקת את ביטחונם החברתי. מחאת המעמדות הנמוכים התעוררה בעקבות התנערות המדינה מן הטיפול בפליטים והפרטתו לידי כוחות השוק, הדוחקים אותם לשכונות העוני, שם התושבים מופקרים להתמודד לבדם עם הבעיות החברתיות והכלכליות שיוצרת ההגירה.

המטרות ואמצעי המאבק מפלגים את תנועות המחאה לאגף פוליטי ואגף אקטיוויסטי. במעמד הביניים מתנהל ויכוח בין הדוגלים במחאה פוליטית, בעלת מסר סוציאל-דמוקרטי מוצהר, לבין הקוראים למחאה קהילתית, המתמקדת ב"בעד" ולא ב"נגד".

במחאת המעמדות הנמוכים בולט הוויכוח בין מי שתובעים מן המדינה להתמודד עם בעיית הפליטים ועם מצוקת השכונות, לבין מי שנואשו מן המדינה והחליטו לסלק את הפליטים בעצמם, באמצעות הסתה גזענית ופשעי שנאה.

למעשה, הוויכוח הפנימי בשתי התנועות הוא ביחס למשטר ההפרטה. האגפים הפוליטיים בשתיהן רואים במעורבות ממשלתית פתרון בעוד שהאגפים האקטיוויסטיים הפנימו את חוקי המשחק הניאו-ליברליים ופנו ל"מחאה מופרטת", העוקפת את הפוליטיקה.

המחאה המופרטת היא מגילויי הדה-פוליטיזציה של המרחב הציבורי, שמחולל משטר ההפרטה. האקטיוויזם משקף את האשליה של מעמד הביניים, כי באמצעות החברה האזרחית ועמותותיה הוא יוכל לעצב את המציאות תוך עקיפת הפוליטיקה. הגזענות מבטאת את הייאוש של המעמדות הנמוכים מן המדינה שמפקירה אותם. בהעדר משאב אחר הם הופכים את זהותם היהודית לנכס העיקרי במאבק.

בעוד שתביעות האגפים הפוליטיים בשתי תנועות המחאה מכוונות נגד מדיניות ההפרטה, האגפים האקטיוויסטיים מוחים על תוצאותיה, אך מאשררים את הנחותיה. לכן, כמחאה נגד משטר ההפרטה - המחאה החברתית יכולה להתקיים רק כמחאה פוליטית. היא תוכל להפוך לפוליטית רק תוך שיתוף פעולה בין-מעמדי בין שתי תנועות המחאה.

אתגר זה מוטל לפתחה של מחאת מעמד הביניים, המאורגנת יותר. על האגף הפוליטי שבתוכה להעמיד את בעיית הפליטים והמעמדות הנמוכים במרכז סדר היום שלו, ולהציע "ניו-דיל" לשכונות - שפרטיו הם נושא לדיון נפרד - כמקרה מבחן לתביעתו לבניין מדינת הרווחה.

צעד כזה עשוי לפרוץ את הבידוד שבו נתונה מחאת המעמדות הנמוכים מצד השמאל. העובדה שהשמאל מסתפק עד כה בהוקעה מוסרית של גילוייה הגזעניים רק מעצימה את תחושת ההפקרה של השכונות, מטשטשת את יסודותיה הכלכליים-החברתיים של הגזענות, הנעוצים במשטר ההפרטה, ומקשה על המאבק בהם. המאבק לניו-דיל בשכונות עשוי לחזק את היסוד הפוליטי בשתי תנועות המחאה, ליצור להן אופק משותף, החסר כיום, ולהביא למיזוגן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו