בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאבק בחברות הארנק

45תגובות

במסגרת תכנוני המס שלה לשנה הבאה, הממשלה מתכננת "להעמיק את הגבייה", בין היתר באמצעות מלחמה ב"חברות ארנק".

כן, כן, חברות ארנק: זאת המלה החדשה שתככב בזמן הקרוב לפחות במדורי הכלכלה. אלה חברות שהוקמו בהמוניהן מאז 2002, אז ביטל סילבן שלום בהיותו שר האוצר את תקרת הביטוח הלאומי.

כוונת שלום היתה להגדיל את ההכנסה של המדינה מבעלי הכנסה גבוהה, שישלמו יותר ביטוח לאומי. אבל הראש היהודי העשיר ממציא לנו פטנטים, ושכירים ועצמאים המשתכרים הרבה כסף פתחו לעצמם מיד חברות, שהכסף משולם להן ולא כמשכורת. כך משולם למדינה פחות ביטוח לאומי ופחות מס, כי מס החברות נמוך יותר ממס הכנסה אישי.

עכשיו, עשר שנים ו-70 אלף חברות אחרי, נזכרו להתמודד עם התופעה ומנסים "להילחם" בה. קמה ועדה מיוחדת לעניין, והיא תנסה למצוא דרכים לקבוע מתי חברה היא "באמת" ומתי היא לא באמת, ולנסות להגביל הקמת חברות כאלה.

אלא שכאן יהיו שתי בעיות. אחת היא הבעיה הפעוטה, שמסתבר שזכותנו להתאגד כדי להפחית את נטל המס היא זכות חוקתית. ומסתבר גם, שמותר להקים חברה כדי לא לשלם ביטוח לאומי. הבעיה השנייה היא, שהדבר שסביר שיקרה בעקבות רגולציה חדשה, שתתחיל לפשפש במעשי החברות, הוא שכל אלה שבאמת יש להם כסף - פשוט יעסיקו יותר רואי חשבון ויותר עורכי דין למה שנקרא "תכנון המס" שלהם, וישלמו אולי יותר לבעלי המקצוע המצוינים שלהם, אבל בוודאי לא יותר מס.

אבל, כאמור, כל זה נכון לאלה שבאמת מרוויחים הרבה כסף. חלק מהחברות האלה הן בבעלות עצמאים, הרחוקים מאוד מעושר מופלג; בשבילם, כל חיסכון כזה בתשלום מס הוא חיוני כדי להישאר במעמד הביניים ולא לגלוש במורד העשירונים. לא בעלי עסקים קטנים, המעסיקים גם אחרים - שגם מצבם לא קל - אלא אלה שהם עצמם העסק שלהם, שהקימו את החברות האלה, ודאי בעצת רואי החשבון שלהם, אף על פי שהרווח שלהם מחברה כזאת קטן מאוד לעומת בעלי ההון האמיתיים.

בכלל, הכינוי "עצמאי" מטעה. למלה "עצמאי" קונוטציות חיוביות כל כך: החל בעוצמה וכלה בחופש לעשות ככל העולה על רוחך. אלא שלמעשה מדובר בציבור גדול של פרילנסרים; אנשים שהעצמאות מהם מהלאה. הם עובדות ועובדים, התלויים לחלוטין בנכונות לקנות את השירותים והיצירה שלהם, ב"מצב השוק", או בכל מיני מונחים אחרים המורידים את גובה המחיר שמוכנים לשלם להם בעבור יצירתם או עבודתם, התלויות לחלוטין בשוטף פלוס שלושה חודשים לפעמים, עד שיראו את הכסף הזה.

זה ציבור שמשלם יותר ביטוח לאומי משכירים כי הוא משלם גם את החלק של המעסיק, אבל אינו זכאי לדמי אבטלה, לחופשת מחלה, לחופשה בכלל. גם חישוב דמי חופשת הלידה או המילואים שלהם נפגע מחישובים בעייתיים. לרובם גם אין די הכנסה כדי לחסוך לפנסיה כראוי.

באופן לא מפתיע, שיעור האנשים שזה סוג התעסוקה שלהם גדל בשנים האחרונות, והיום כ-8% מכוח העבודה נמצאים במעמד הזה. חלקם אולי עשירים, אבל לא מעטים הם חלק משמעותי ממעמד הביניים שיצא לרחובות לפני שנה. למעשה, עוד לפני המחאה הם התחילו מאבק עצמאי, שלא הביא תוצאות עדיין.

לנוכח השינויים במבנה עולם העבודה בעשורים האחרונים, יש צורך בחשיבה מחודשת על המודל של הביטוח הלאומי, על רשתות הביטחון של המדינה. אבל בישראל, כמו תמיד, סנקציות במקום פתרונות. כן, הממשלה קיבלה לפני שנה החלטה הצהרתית על קרן לדמי אבטלה לעצמאים. זה לא קרה. אבל עכשיו יחפשו לכם בארנק. את הסוס של חברות הארנק כבר אי אפשר להחזיר לאורווה. הדבר היחידי שאפשר לעשות כדי לתקן את הנזק הוא למסות כל כסף שמרוויחים מהן, לא חשוב איך קוראים לו, ככה שלפחות כל אחד ואחת ישלמו לפי כמה שהכניסו. עכשיו רק נשאר למסות יותר את אלה שהכניסו יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו