בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה הסיכוי שאירופה למדה משהו

ההתנהלות של אירופה במלחמותיה במאה השנים האחרונות, מותירה מעט מקום לתקווה שהיבשת, שמטיפה לשאר העולם, תנהג במיעוט המוסלמי בפחות ברוטליות מזו שנהגה במיעוטים אחרים

תגובות

בעיתוי מעניין התרחשו באחרונה שני אירועים: באוניברסיטת תל אביב נערך בחודש שעבר כנס על סיכויי הרב-תרבותיות באירופה, קרי: סיכוייהם של המהגרים המוסלמים להתקבל ביבשת. כמעט באותו זמן נפתח בבית המשפט הבינלאומי בהאג משפטו של הגנרל רטקו מלאדיץ', רמטכ"ל הצבא הסרבי במלחמת האזרחים ביוגוסלוויה, שפרצה בתחילת שנות ה-90. למעשה, אפשר לראות גם את הרצח ההמוני שביצע אנדרס ברינג ברייוויק הנורווגי, ביולי 2011, כקשור לנושא. איך האירועים הללו קשורים? שלושתם מעלים את השאלה אם יש סיכוי שאירופה, המטיפה מוסר לעולם, תנהג במיעוט המוסלמי באופן שונה מהאופן הברוטלי שבו נהגה במיעוטיה לאורך ההיסטוריה, כולל ההיסטוריה המודרנית.

לא צריך להיות בן המיעוט היהודי בשואה כדי להיווכח ביחסה של אירופה לשונה: טבח סרברניצה במלחמה בבוסניה ביולי 1995, לו קשור מלאדיץ' ובו נרצחו 8,000 גברים מוסלמים, הוא דוגמה קרובה יותר. הטבח שביצע ברייוויק מזעזע לא פחות: כ-70 צעירים נורווגים נרצחו, לא בשל היותם מיעוט אלא משום שצידדו בזכויות המיעוט, כלומר בזכויות המהגרים בארצם.

בסרברניצה נרצחו הגברים כמעט בסגנון תנ"כי ("והיכית את כל זכורה לפי חרב", דברים כ', 13), מה שהביא לפמיניזציה של האוכלוסייה הבוסנית בעיר. כלומר, העיר נשארה בלי גברים.

רויטרס

לאונס של אלפי נשים בוסניות (יש המדברים על 16 אלף נשים שנאנסו ואולי יותר) יש גם היבט מובהק של השמדת עם והוא, גריעתן של נשים אלה ממאגר האימהות. על פי המסורת בקהילות רבות, גברים לא יינשאו לנשים שנאנסו, מה שיביא בהכרח לצמצום הקהילה המוסלמית הבוסנית. זוהי גם הסיבה לכך שאלה מבין האנסים הסרבים שנלכדו והועמדו לדין, הואשמו גם בהשמדת עם.

במלחמה בבוסניה אירופה הראתה שלא שכחה דבר ולא למדה דבר. הטראומה ממלחמת האזרחים בספרד (1936-1939), כאשר מלחמה פנימית במדינה אחת גלשה לכל אירופה וחוללה את מלחמת העולם השנייה (המלחמה בספרד אף כונתה ה"חזרה כללית לקראת מלחמת העולם השנייה"), הביאה את האירופים, בבואם לטפל במלחמת האזרחים ביוגוסלוויה, להסתפק בכך שהמלחמה לא תגלוש אל מחוץ למדינה.

אירופה העדיפה לא להתערב בנעשה בתוך יוגוסלוויה - דבר שעשוי להזכיר את העמידה מנגד של מדינות העולם לנוכח שואת יהודי אירופה. גדוד צבא הולנדי, שאמור היה להבטיח את שלומם של תושביה הבוסנים של סרברניצה, בחר שלא להתערב בנעשה בעיר. השמועה אומרת שהגדוד פעל בהתאם להנחיות של ועד עובדים שהוקם, לכאורה, בצבא ההולנדי. אם להאמין לתלונות של מפקדים אמריקאים בנאט"ו, ההחלטה להימנע מהתערבות בעיר התקבלה בהצבעה דמוקרטית בקרב החיילים והקצינים.

המלחמה ביוגוסלוויה הסתיימה לבסוף, רק אחרי שארצות הברית התערבה וחיל האוויר האמריקאי הפציץ את בלגרד בקיץ 1995. זה היה סיום כמעט מסורתי, שכן גם בשתי מלחמות העולם, הראשונה והשנייה, רק בהתערבות אמריקאית נושעה אירופה מחוסר יכולתה - או מחוסר רצונה - לסיים את השמדות העם בה. למעשה, כלל לא בטוח שלא נחזה בעוד אירועים כאלה בעתיד.

פרופ' נחמני הוא ראש המחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. ספרו Europe And Its Muslim Minorities ראה באחרונה אור בבריטניה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו