בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מזל טוב לפול, ולנו

53תגובות

50 שנה אחרי שהקליט לראשונה שיר מקורי עם הלהקה הגדולה בהיסטוריה, ושש שנים לאחר שהגיע לגיל הפרישה המדומיין שהוא עצמו הנציח באותיות זהב בספר דברי הימים של הרוקנרול, העולם עדיין שולח כרטיסי ברכה לפול מקרטני. השבוע צוין בהשתאות יום הולדתו ה-70 של פול מקרטני. חתן השמחה מסרב לתפקד רק כמוצג מוזיאוני: הוא ממשיך למלא אצטדיונים, וגם הוציא באחרונה אלבום סולו חדש. באותה נשימה, אין מי שהתמסר בשני העשורים האחרונים יותר ממנו להחייאה ורענון בלתי פוסקים של המיתולוגיה הביטלסית, בהתלהבות וללא שמץ אירוניה או התנצלות. ברוח אחד הפזמונים האחרונים שהקליטה הלהקה למלותיו, מקרטני מבין מצוין איזה משקל הוא נושא על הגב.

אין הרבה אנשים שהשפיעו יותר על המאה ה-20 (ושלמעשה השפעתם נמשכת גם לתוך המאה ה-21, עקב כוח משיכה שמסרב לגווע). לא היתה תופעה הגמונית כמו הביטלס בתולדות התרבות הפופולרית. לכן מעניין להבין מדוע לא נהנה מקרטני מהילה של אייקון, ונותר לרוב מקובע תחת תקרת זכוכית תדמיתית. אהוד אבל לא אהוב, מוערך אבל לא נערץ. קלסתרו לא מופיע על חולצות טי שלובשים בני נוער. ספק אם מודפסות כאלה. הוא לא צ'ה גווארה, שתרומתו לאנושות פחותה בהרבה, ודאי שלא ג'ון לנון.

ההסבר הראשון לכך הוא אופי הגאונות. החל משלהי 1965 מהלך בינינו גאון בקליבר של מוצרט ובטהובן. אבל בדיוק כמוהם, מדובר בגאון מוסיקלי. כוחו של מקרטני בעולמות המלודיה וההרמוניה, העיבוד והתזמור, הנגינה וההקלטה. אלה עולמות כובשי לב ומרוממי נפש, אבל קשה לתווך אותם באמצעות מאמר בעיתון או שלט בהפגנה. מקרטני כתב לפעמים טקסטים יפים, אבל עיקר כוחו אינו במישור הרעיוני. הוא נתפש בצדק מסוים כא-פוליטי, ואינו מתקרב לקרסולי הפרופיל האידיאולוגי של לנון. יש בכך מן העוול ההיסטורי: מקרטני היה חדשן ומהפכן חסר תקנה, אבל החדשנות והמהפכנות שלו מתקיימות בשדה המוסיקלי, ולכן נסתרות מההמונים. את סגנון הנגינה היצירתי שלו על גיטרת הבס, ששינה ללא הכר את פני הרוקנרול, אי אפשר לרסס בגרפיטי על קיר.

ההיבט השני, בפשטות, הוא אישיות שאינה מעניינת מספיק. אם יש למקרטני תהומות נפש, הן לא קיבלו ביטוי ציבורי או אמנותי. לנון תירגם את מכאובי ילדותו ודכדוכי בגרותו לכדי יצירות מופת. כשמקרטני שקע בדיכאונות, והיו כאלה, הוא השתלט על עוד כלי נגינה או מכשיר הקלטה. פעם סיפר שהמוסיקה הצילה אותו אחרי שאיבד את אמו בגיל 12. גם לנון התייתם מאמו בנעוריו, ובמהלך הקריירה שלו הקדיש לדמותה הנעדרת שורה של שירים קורעי לב.

אמו של מקרטני מופיעה, במרומז, רק ב"לט איט בי" - גם הוא שיר נחמה הרמוני.
למרות היותו הכוח היצירתי המוביל בשנות השיא של הביטלס, ואף על פי שהיה הראשון שמשך את חבריו להתנסות בפרינג' ואוונגרד, נתפשת דמותו כדודתית משהו. מוסר העבודה הליברפולי שלו, זה שהשאיר את הלהקה בחיים ומשך אותה מעלה לשרשרת פסגות שלא תיאמן, אינו נתפש כתכונה קולית. אפילו הצמחונות העיקשת והראויה שלו מתפרשת לעתים כטרחנות. למקרטני עצמו יש תרומה ניכרת לחתירה הממארת הזאת של הדימוי תחת המציאות: לפעמים נדמה שאין מלכודת כיבודים שאינו נופל לתוכה, כולל קבלת תואר אצולה שני ממלכת אנגליה. פלא שכולם קוראים לו "סר פול", ואז גם מתייחסים אליו כלחבר מפורכס בבית הלורדים?

אסונו התדמיתי הגדול הוא כמובן שלא נרצח בגיל צעיר כמו שותפו לדרך. אז היה נחנט בפנתיאון כקדוש מעונה, והיו נחסכים ממנו פגעי הזמן כמו בוטוקס, מייק-אפ, צביעת שיער וסנטימנטליות עודפת. ועדיין, מדובר ביום הולדת שמח במיוחד. המזל הטוב כולו שלנו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו