בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למדינה בהדחקה דרוש מנהיג

57תגובות

ביום ראשון בערב שרר ברחובות השכונה התל-אביבית שבה אני גרה שקט מוזר. עד כדי כך שקט ועד כדי כך מוזר, שעמדתי בחלון לראות האם התנועה נחסמה ואירע דבר מה. ולא. ברבע לעשר, עם שריקת הפתיחה - נפל האסימון. רונלדו מול ואן פרסי. פורטוגל-הולנד. איזה כיף. עמישראל חי ומזפזפ (אויש! נשמעה צעקה מדירה סמוכה כשפודולסקי הבקיע לגרמניה). ובקיץ הזה עוד נכונו לו עלילות: אחרי יורו 2012 יעלו ויבואו נדאל, ג'וקוביץ' ופדרר לווימבלדון. ואז, מעבר לפינה, כבר ממתינה בשעה טובה האולימפיאדה.

אז תגידו אתם: בקיץ כזה של אושר, למי יש כוח אפילו לחשוב על איראן? אבל אם כבר מדברים על איראן, במקלט שלכם - אם יש לכם - יקלטו את השידורים מהאולימפיאדה אם יהיו שידורים?

למדינה בהדחקה - שב-73' וב-82' הקריבה רבים מבניה על מזבח "מעולם מצבנו לא היה טוב יותר" ו"מלחמת ברירה" - נדרש, בדחיפות שאין למעלה ממנה, מנהיג שיאמר שהמלחמות הארורות האלה ייזכרו בנוסטלגיה בימי מלחמת ישראל-איראן. מנהיג, שבמקום להמליץ בהתחסדות על דיון פומבי בנושא התקיפה באיראן, יוביל וינהל דיון כזה. שבמקום לקשקש על צ'מברלין וצ'רצ'יל, יציב, ראשית לכל, את השאלות לכמה זמן תדחה התקפה ישראלית את התגרענותה של איראן - לחצי שנה, שנה-שנתיים? ואז, אחרי הדם והדמעות, אז מה? המזרח התיכון יהיה אירופה?

למדינה בהדחקה נחוץ מנהיג שיתנגד, בצלילות ובניקיון דעת ובכל דרך פעולה אפשרית, לתקיפה באיראן. שיבהיר לנו עד כמה היא מוחשית ומסכנת את עתידנו במזרח התיכון. שיאשר קבל עם ועולם שבנימין נתניהו ואהוד ברק עלולים להורות על תקיפה באיראן גם ללא אור ירוק אמריקאי, וכי הנחת העבודה שארצות הברית תיאלץ, בדיעבד, להשלים עם תקיפה ישראלית אינה פרי דמיון חולני של עיתונאים. מנהיג שאינו מזלזל בניסיונות הידברות עם איראן או, לחלופין, בהחרפת הסנקציות נגדה, ונותן לכך גיבוי ואשראי.

כן. למדינה בחגיגת-גת, חתונת-השנה והדוגמנית בר, הפעם בהלבשה תחתונה, דרוש מנהיג שיוביל את ההתנגדות למלחמה לפניה ולא אחריה. שיעשה כל שביכולתו למנוע את הקורבנות ואת הלוויות. את תנועת המחאה ואת ועדת החקירה. שלנאומו בכיכר יאזינו מאות אלפים לפני נפילת הטילים, ולא בהפוגה הראשונה או השנייה בין נפילותיהם. מנהיג שלא יעסוק בפסיכולוגיה ובמניעיהם של זחוחי הדעת אלא יבקש מהם תשובות לשאלות פשוטות: על מה ולמה אנו עומדים להיהרג כאן? כמה מערכות טילי חץ יגנו על אזרחיה של ישראל, על בתי ספרה וגני ילדיה, על מוסדותיה ומערכותיה לשעת חירום? והאם יש בישראל רמטכ"ל (לשעבר) אחד המסכים בעניין איראן עם הרמטכ"ל לשעבר ברק?

אגב כך אולי תימצא תשובה כיצד צמחה התזה כי לישראל, בניגוד לאיראן, יש הנהגה רציונלית? דרוש לנו מנהיג שיקרא לנו, הישראלים - שרק לפני שנה, מחירי הגבינה ושכר הדירה הוציאו אותנו לרחובות - לצאת שוב. ממש עכשיו. לא אחרי המלחמה. לפניה. לעמוד בכיכר, ומול בתיהם ומשרדיהם של האנשים שתבונתם ותחכומם הם גולת הכותרת של דו"ח "המרמרה" - הקדימון בוורוד לימים האפלים שימיטו עלינו אם לא נעצור בעדם. זה יהיה תענוג צרוף להצטער על הרשימה הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו