בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיכאלי - לא מצחיקה, מסוכנת

84תגובות

כדי לשמור על שפיות לנוכח ההתבטאויות הבלתי נתפשות של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי וחבריה למליאה, אין לנו דרך אחרת מלבד לצחוק. הסטטוסים, הציוצים, ה"ממים" (תמונות המופצות און-ליין) שמציפים את הרשת, כל אלו הם שכבת ההגנה שלנו. בהתחלה גם אני התייחסתי לדברים של מיכאלי ברמת הצחוק המתבקשת. כמה שעות אחר כך, היכה בי גודל העניין.

התל אביבים יוצאים יום-יום לרחוב ורואים שה"תובנות" של מיכאלי הן שטויות, שבאמת אי אפשר להתייחס אליהן ברצינות. אבל מחוץ לתל אביב, בכל רחבי הארץ, יש נערים ונערות מתבגרים, שעדיין גרים עם ההורים שלהם והולכים לחטיבת הביניים או לתיכון או לצבא, והם לא יודעים שחברי הכנסת האלה פשוט טועים. הם לא יודעים שלהיות הומו זה בסדר גמור. שאתה לא כזה כי התעללו בך מינית, ואת לא כזאת או כי בחרת לבצע הפלה. זה פשוט מי שאתם. ואין בזה שום רע.

אני גדלתי ביישוב קטן, כשעה וחצי נסיעה ממדינת תל אביב. אני מצטמרר מהמחשבה על מה היה קורה אם בתחילת גיל העשרה שלי, כשהתחלתי להבין שאני שונה מיתר החברים שלי, הייתי רואה חבר כנסת - או כל איש ציבור שנכנס לקטגוריה השקרית של "אדם מכובד" - מספר למצלמה שסביר להניח שאנשים כמוני יתאבדו עד גיל 40. אני לא לגמרי בטוח שהייתי נכנס לדיכאון עמוק שהיה גורם לבסוף להגשמת נבואתה של מיכאלי – אני מפרגן לעצמי קצת יותר מזה - אבל משהו בתפישה שלי לגבי עצמי והחיים שלי בעתיד כנראה היה נסדק. סביר שהייתי יוצא מזה בזכות המשפחה והחברים, אבל לא לכולם יש את הפריווילגיות האלה.

מה אתם חושבים על ההתבטאויות של ח"כ מיכאלי? דברו על זה בפייסבוק 

איפשהו בישראל יושב היום צעיר מתבגר, שממש כרגע עובר תקופה נורא קשה כי נראה לו שלנצח הוא יהיה שונה מכולם. ופתאום הפחד הכי גדול שלו מדבר אליו מהטלוויזיה, בדמות חברת כנסת שאומרת לו שלחיים שלו אין סיכוי, שהוא יכול היה להיות בסדר - אבל פיספס את ההזדמנות כשבחר להתמסר לתשוקותיו המגונות. אתם מסוגלים להבין כמה זה אכזרי? ומה מרגישות נשים צעירות שנאלצו לוותר על עובריהן מסיבותיהן שלהן, ועם כל העול הרגשי שהן סוחבות הן גם נחשפות עכשיו לזלזול כה מחפיר מגרונה של אם לשמונה ילדים?

אני מודה שעיקר ההפתעה שלי נובעת מכך שחשבתי שדברים מעין אלה כבר פסו מהשיח הציבורי. יש לנו הומואים בפריים-טיים, באופוזיציה יש לנו חבר כנסת מחוץ לארון, יש מצעדים ופסטיבלים ורצועות שידור בטלוויזיה. באמת ובתמים חשבתי שכבר לא נשמע עוד אנשים המספרים לנו שחיינו כהומואים הם קשים יותר. לכן ההתבטאויות האלה הן הכל חוץ ממצחיקות. אנחנו מתמודדים עם האבסורד הוורבלי הזה בהומור כי אין לנו דרך אחרת. אבל הילד הזה, שיושב איפשהו בארץ מול הטלוויזיה, עובר עליו יום די נורא.

לכן צריך לבעוט את האנשים שמדברים כך מהכנסת ומהתקשורת, ולו למען הצורך הבסיסי של צעירים וצעירות להאמין שיש להם בשביל מה לחיות. "נבחרי הציבור" (ואני לא חושב שהיתה תקופה שבה צמד המלים הזה היה אירוני יותר), לקחו מאתנו באחרונה כל כך הרבה. אסור לנו לתת להם לקחת גם את התקווה.

אור סיגולי הוא קולנוען ובלוגר
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו