שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

קינג ביבי והערצת העריצות

יוסי שריד
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
יוסי שריד

גם השבוע פנו אלי אנשים שוחרי טוב וביקשו ממני לחתום על עוד עצומה. הפעם לא הסכמתי, ולא רק בגלל אינפלציית העצומות המוזילה אותן; אין שבוע בלי מודעה החתומה על ידי פני העיר, ומפילה תחינה לפני הרשות. התחיינה העצומות האלה? לא הסכמתי, כי לא הסכנתי עדיין למעבר ממשטר רפובליקאי למשטר מלוכני. השבועון האמריקאי היה ראשון לזהות אותו ולקרוא לו בשמו.

אם אני חותם, משמע שחיזקתי את המשטר החדש במו ידי: יושב לו מלכנו על כס, מקבל פניות נרגשות מנתיניו, את שוועתם ישמע ויושיעם. אין קבינט, אין פרלמנט, אין נבחרים בירושלים - כולם סריסים כולם - יש רק "מלך אחד שהוא לכולם למלך".

ומה יעשו אותם צמיתים, שאין להם אמון במלכים בכלל, ובמלך הזה בפרט? הרי עצם הפנייה אליו מעניקה לו אשראי ממונף שאחריתו בועה. אני לא מאמין לביבי, לא מאמין בו, על כן לא אזרה לרוח את אנחותי. אם מפרסמים גילוי דעת בעניין בוער בעצמות - אני שותף; אך אם ממענים אותו למעון החורף או לבית הקיץ של המונרך - אני לא בעסק.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

לא רק הבעת אמון יש בפטיציה, היא גם כתב זיכוי. הנמען זכאי, בעצמו חף מרשע, ידו לא היתה במעל נאמניו, שבסך הכל יודעים את נפשו ומכוונים לדעתו. הם משתגעים, גוזרים גזירות על הציבור, מחוקקים חקקי אוון, בעוד שהוא - מורם וגבוה - לא שמע ולא ראה, עד שצנחה לה פטיציה על שולחנו. רק עכשיו נודע לו, למי ששקוע למעלה ראש בדברים העומדים ברומו של עולם: במשחק כדורגל, למשל, "למען מדינת ישראל", כפי שהודגש בבולטין הרפואי. במקום להפטיר קללה בעברית או בערבית כי הרגל שבורה וכואבת, מציגים את הגבס לראווה כאות למסירות נפש.

העם דורש צדק חברתי, מוחה נגד השמנים שבועטים בו, פושטים את עורו ומגלחים את שיער ראשו. מיד מריצים עצומה לנתניהו שיצילנו מידם. רגע, כלום אין זה אותו ביבי, שמפטם את העופות הדורסים ואת כבדנו מנקר? ופתאום הוא הופך לכתובת הגואלת.

או שאלי ישי מנסה לכבות בהבל פה את השריפה הגדולה, שמי מרמרה רבים לא יוכלו לכבותה. כלום אשתטה להקיץ את המלך הנרדם ומצנפת שינה בוערת על ראשו? אפילו הסופרים הפריעו לאחרונה את מנוחתו, שלחו את חוק-לחמם על פני האגם המוזהב שלו. דווקא הם היו אמורים לזכור, שגם האטד היה פעם מלך, ויותם חיבר עליו סיפור יפה: איך הזמין השיח הקוצני את העצים לבוא ולחסות בצלו, אך צל לא היה לו.

השבועון טעה: נתניהו הוא לא המלך היהודי הראשון בעת החדשה. קדמו לו "בגין מלך ישראל" ו"דוד (לוי) מלך ישראל" ו"אריק המלך", כולם מ"המחנה הלאומי". אפילו שמעון פרס לא הוכתר מימיו, וטובים סיכוייו להיות אלוהים מבלי שיהיה קודם מלך.

המכרכרים בכל עוז לפני מלכי דורנו הם שדחקו בשמואל בן חנה לשים עליהם מלך, ולא שעו לאזהרותיו. אלה ואלה ערב-רב שמחפשים מלוכה מאז, ומוצאים אתונות.

אין חדש בהערצת העריצות ובערגה העממית הכנועה לרודנות ולכוח, לעושר ולמצליחנות. החיים אפורים בלי יהלומי הכתר, בלי נסיכים, וכעת, בפעם הראשונה, התברכנו גם במלכה.

אמנם נקעה רגלו, אך כבר למחרת שב המלך ללשכת הגזית כדי להספיק ולעבור על כל העצומות שנערמו ביום אחד.

Read this article in English: Prancing before the kings

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ