בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סף המיאוס ממחנה יש"ע מתקרב

74תגובות

בשנות ה-90 השמאל הישראלי המאיס עצמו על רוב הציבור. זה קרה כי בכירי הממשלה (פרס, ביילין, שריד, אלוני) ורבים מחברי הכנסת, שמצאו את עצמם לפתע בשלטון, חשבו שצריך לתפוס את השור בקרניו. אחרת "תאבד שעת הכושר" ו"הממשלה היונית ביותר בתולדות ישראל" תתמכר לסדר יום ימני. הציבור הישראלי יחזור להתבסס במרכז המפה הפוליטית, למרות יציבות הגוש השולט (67 חברי כנסת). הציבור גם יתבע להתאים את מדיניות ממשלתו למה שהוא מסוגל לסבול, מבחינת הקצב, המדיניות והקצאת הכספים. כבר אי אפשר יהיה לסחוף את ראש הממשלה, שמעולם לא נחשד באהדת "שלום עכשיו", לחזון אוטופי, שהלם נורווגים רציונליים יותר מאשר ישראלים ופלסטינים קיצוניים (ברוך גולדשטיין, יגאל עמיר, או החמאס) שדמם מפעפע.

ראש הממשלה דילג אז בין בירות אירופיות, שר החוץ שלו דיבר על "מזרח תיכון חדש", הימין עשה קולות של שטיח וברחובות ישראל החלה לבעבע ההכרה הזועמת, כי "השמאל" עסוק בעצמו יותר מאשר בכלל הציבור, בוועידות כלכליות בקטאר במקום באיכות התשתיות בבאר שבע ובנתניה, ובשרידות פוליטית (מיצובישי לאלכס גולדפרב) במקום בטובת ישראל ובביטחון האזרח הקטן בתוך הקו הירוק. כל זה גרם להגליית המחנה הפוליטי, שראה עצמו בעל הבית במדינה, אל אי השדים האלקטורלי.

*

בשנות העשרה של המאה הזאת, מבלי שהוא חש בכך עדיין, המחנה היש"עי ממאיס עצמו על רוב הציבור.

זה קורה כי בכירי הממשלה הנוכחית (ליברמן, שטייניץ, לבנת, שלום, סער), וגם רבים מחברי הכנסת (אלקין, דנון, לוין, בן ארי, רגב) חשים כי צריך לתפוס את השור בקרניו. ואולי גם באברים אחרים. אחרת "תאבד שעת הכושר" ו"הממשלה הציונית ביותר בתולדות ישראל" תתמכר לסדר יום יוני. הציבור הישראלי יחזור להתבסס במרכז המפה הפוליטית ויתבע להתאים את מדיניות ממשלתו למה שהוא מסוגל לסבול, מבחינת הקצב, המדיניות והקצאת הכספים. ואז כבר אי אפשר יהיה להקצות 14 מיליון שקל להעברת חמישה בתים זניחים בבית אל, לקדם הנחת פסי רכבת באורך 475 קילומטר ברחבי הגדה המערבית, להעניק פטורים מתשלום מס לתורמים לא ישראלים ולא יהודים המעוניינים לספח את יהודה ושומרון מטעמי גוג ומגוג, לתבוע את העברת "חוק ההסדרה" זמן לא רב אחרי שהועבר "חוק החרם", ורגע לפני שהחוק הישראלי להחלת הריבונות הישראלית על ההתנחלויות מוגש בשנית. יעלו כמה שיעלו הצעדים הללו בביטחונו האישי של האזרח הקטן.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

אז כמו היום, האופוזיציה עושה קולות של שטיח. אז כמו היום, ברחובות ישראל כבר מבעבעת ההכרה, כי רוב הימין עסוק בהישרדותו הפוליטית יותר מאשר בטובת הציבור, שנאנק תחת העלאות מחירים מופרעות ובלתי פוסקות. בשמאל של פעם, היו מי שטענו כי הדהירה "בכל מחיר" לעבר חלוקת הארץ תביא להמאסת השמאל. בימין של היום יש הטוענים, כי הדהירה לעבר סיפוח ההתנחלויות "בכל מחיר" תביא להמאסתה של יש"ע. קולות המיעוט של אז הושתקו, כפי שכיום קולות המיעוט מושתקים. סף המיאוס מתקרב גם הפעם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו