בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחכים למופז

22תגובות

שיחותיו של מנהיג קדימה שאול מופז עם אנשי ממשל בארצות הברית על הצורך בחידוש שיחות השלום עם הפלסטינים, מעלות מחדש את התקווה הקלושה, שהוא יצליח להזיז את בנימין נתניהו ותומכיו מעמדותיהם הפסימיות.

מאז נאום בר אילן, שבו התחייב נתניהו לפעול לשלום עם הפלסטינים ולשלם את המחיר הדרוש לפתרון הקונפליקט, במסגרת של שתי מדינות לשני העמים, עברו שנים של קיפאון מוחלט. גם בנושא זה נתניהו נאה דרש אך הוא אינו מקיים. למעשה, הוא פועל בניגוד לדבריו בבר אילן: הוא מערים קשיים רבים כדי למנוע את המשא ומתן, תוך הטלת האחריות לקיפאון בשיחות השלום על הפלסטינים, ומחזק את הפסימיות של רוב הישראלים.

חיוני לזכור דבר שרוב הישראלים מתעלמים ממנו: כמו בכל קונפליקט, גם בקונפליקט הישראלי-הפלסטיני מעורבים שני צדדים ושניהם אחראים למצב. למחדלים של שני הצדדים השפעה ישירה ומהותית על חיינו ועתידנו, ועל חייהם ועתידם של הפלסטינים.

לנוכח השינויים שמתחוללים במדינות השכנות (מצרים, סוריה, לבנון ואיראן) וביחסן לישראל, המושפע גם מהכיבוש הישראלי בשטחים, יש חשיבות מיוחדת לחידוש שיחות השלום לקראת פתרון מלא - לא חלקי ולא זמני.

בעוד שנתניהו, משה יעלון, אביגדור ליברמן וחבריהם משכנעים את הציבור שניתן לחיות גם מאה שנה על עוצמה ושנאה, וכי אין צורך לקדם את השלום מפני שלאזרחי ישראל יש ביטחון, מתרבות הראיות על השינוי בעמדות מצרים והוכחות לכך קיבלנו לא רק מכיכר תחריר, אלא גם מגבול סיני. כן מתרבות ההערכות שגם הגבול עם סוריה לא ימשיך להיות שקט, שיש סכנה לזליגה של נשק סורי לחיזבאללה, כי האיום האיראני יגבר וכך גם המתיחות בגדה.

עמדותיה של ישראל בשנים האחרונות מנוגדות לכל אפשרות של דיאלוג משמעותי. אין לשכוח את המשגים של אהוד ברק, אהוד אולמרט ונתניהו עצמו, שחיבלו באפשרות למו"מ רציני. עמדותיו של נתניהו לגבי הסדר קבע, המוכרות היטב לפלסטינים, כוללות הכרה במדינה יהודית בלבד (דבר שיפגע קשות בפלסטינים אזרחי ישראל). הן כוללות גם סיפוח מלא של בקעת הירדן, המשך ההתנחלויות והבנייה בגדה, אי החזרת חלקים ממזרח ירושלים לפלסטינים, נתק בין פתח וחמאס (שהסכים למשא ומתן עם אולמרט), ומניעת חזרה של פלסטינים לגדה ולישראל. כל אלה בצירוף ההתעלמות מהצרכים הדחופים של הפלסטינים ומעמדתה של ארצות הברית - מעידים על עמדותיהם של רוב השרים בממשלה, ובראשם נתניהו.

ההתנגדות המהותית של נתניהו וחברי ממשלתו לדיאלוג עם הפלסטינים לא מבוססת רק על שיקולים מעשיים. היא נובעת גם מהשקפה לאומנית "סיפוחיסטית" מובהקת, שנתניהו וכמה מחבריו ירשו מאבותיהם או רכשו מרבנים קיצונים. לא נותר אלא לקוות שמופז יתחיל לסלול שביל שיוליך לשינוי במצב החמור מאוד בתחום זה.

הכותב הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו