בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הבלוף שבשירות

47תגובות

לתומי חשבתי שאו-טו-טו מבטלים את חובת הגיוס של הערבים הדרוזים. מספרים על צעיר שהודיע לאביו שבכוונתו להתחתן. האב, שהיה שרוי בסכסוך מתמיד עם אשתו, צרח בזעם: מה אתה מדבר על חתונות! אם המצב יימשך כך, עוד אתגרש מאמך.

ובכן, לפני שמחילים את השירות האזרחי על הערבים, כדאי לברר קודם מה חושבים אלה שעברו את החוויה המרנינה. בסקר שנערך בקרב העדה הדרוזית על ידי פרופ' מאג'ד אל-חאג' וד"ר נוהאד עלי מאוניברסיטת חיפה, ציינו 73.2% שמצבם לא השתנה בעקבות השירות, או שנעשה אף גרוע יותר משל שאר הערבים (46.7% - לא השתנה, 26.5% - גרוע יותר). לגבי השירות הצבאי, הרוב, כ-64%, מבקשים להפוך אותו להתנדבותי או לבטלו כליל (46.6% ו-17.3% בהתאמה).

אלה הם פני הדברים. גם שירות צבאי לא מביא שוויון לערבים, בעוד שאצל החרדים גם השתמטות לא מונעת פריווילגיות כלכליות. לכן, לפני שמבקשים מהערבים שישנו את גישתם למדינה - שהמדינה תשנה את גישתה לערבים. ולפני שמחילים את השירות על הערבים, קודם שיפתו אותם לשרת. ויש הצעות למכביר: להודיע, למשל, לבני העקורים מ-1948, שמי שישרת, אדמתו תוחזר. או להבטיח כי לכל כפר ששיעור המשרתים בו יעלה על 50%, תוקצה קרקע להקמת אזור תעשייה.

בצד המורלי אפשר להחליט, למשל, שהדגל יכלול מרכיב פלסטיני - נגיד כאפייה, כמו של יאסר ערפאת - ואולי גם יכניסו להימנון מלה כמו "בילאדי", המתאימה לשני העמים. שיכניסו קצת בשר בהצעות, ולא יעוררו "מהומה על לא מאומה", או בלשון הערבית הציורית: "ההלוויה סוערת והמנוח כלב".

ואולם, לגופו של עניין, הערבים זקוקים לשירות אזרחי. זה יחזק את תחושת השייכות הלאומית על חשבון העדתיות והחמולתיות. הרי אין דבר שמחזק זכויות קיבוציות יותר משירותם של בני אותה חברה במוסדותיה. מה יותר ערכי וחינוכי משירות של צעירים בוועדת המעקב, ברשויות המקומיות, בארגונים החברתיים הערביים, או מפעילות נגד העקירה בכפרים הלא מוכרים בנגב? מה יעמיק את המודעות לתרבות הפלסטינית יותר משירות במוסדות תרבות ערביים? מה יתרום להכרת הארץ יותר מהתנדבות לארגן טיולים, כולל בכפרים ההרוסים? ושירות במוזיאונים יסייע להכרת שני הצדדים בהיסטוריה. רעיונות, ברוך השם, יש למכביר.

לכן, על הנהגת האוכלוסייה הערבית לנהל שיח גלוי עם הממסד בנושא ולהפנים שבשביל להנפיק "לא" אוטומטי, לא צריך מנהיגות. זכותה וחובתה של המנהיגות הערבית לדרוש שותפות מלאה בשיח על השירות ולתבוע שדבר לא יתבצע בכפייה, בדיוק כמו עם החרדים.

אך למרות המהומה, כל עניין השירות הוא בלוף אחד גדול. בזמנו נרקחה תוכנית זו במטבחה של ועדת לפיד, בכוונה להכשיל את יישום מסקנות ועדת אור. ובינינו, האם מישהו חושב שנתניהו שש להקציב מאות מיליוני שקלים לפרויקט שבו צעירים ערבים יתארגנו, אפילו כקבוצה בצופים, וילמדו משהו על עצמם ועל החברה שלהם? הצחקתם את אביגדור ליברמן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו