בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דברים שאסור לומר

דבריו של אלי ישי ביחס למהגרים אינם יכולים להישמע במדינה דמוקרטית, מפני שהדמוקרטיה מושתתת על עקרונות אוניוורסליים, בין היתר, על ההכרה שיש שוויון בין בני האדם

117תגובות

חידה: מי האיש שאמר, "הנטייה של ממשלות לשוויוניות אינה מאפשרת להן להגן ביעילות על הרוב האתני של מדינתן?" אותו אדם גם אמר: "מבין כל המהגרים, הפליטים הם המסוכנים ביותר מהבחינה האתנית, הבריאותית והכלכלית; הם שמסכנים ביותר את הביטחון הלאומי".

אם אתם קוראים רק מעט ממה שנכתב בעיתונים באחרונה, סביר שתענו: אלי ישי. אבוי, אך לא. צר לי לאכזב אתכם. זהו אדם שייתכן שלא שמעתם על קיומו - הדמוגרף ז'ורז' מוקו, המומחה מספר אחת להגירה ולאוכלוסייה בשנות ה-30 בצרפת, אשר השפיע רבות על ההשקפה של משטר וישי בסוגיה זו.

מוקו כתב רבות על ההשפעה המזיקה של הזרים על האומה הצרפתית, בעיקר של הפליטים מספרד ומגרמניה (הפליטים הספרדים נמלטו מפרנקו והגרמנים מגרמניה של היטלר). מוקו חשש מאוד שהשפעתם הרת האסון, ונוכחותם תביא לירידת ערכה של האומה הצרפתית. כמו כל גזען, גם מוקו היה בקיא באמנות הבידול בין הקבוצות. הספרדים היו פליטים נסבלים יותר מפני שהם קרובים לצרפתים יותר מהרוסים, הארמנים או היהודים - קבוצות שאינן מסוגלות להיטמע באומה הצרפתית. מכל הקבוצות היו היהודים הקבוצה הנחותה ביותר בקרב המהגרים. עורם היה שחור כעורם של הסודאנים כיום, כלומר, הם נחשבו לזרים ביותר לערכים הצרפתיים ומי שהציבו את האיום המסוכן ביותר לנשים הצרפתיות ולבריאות הציבור.

אני משתמשת בציטוטים משל מוקו לא כדי לומר "גוואלד! אנחנו עושים לאחרים מה שאחרים עשו לנו!" (זה אכן מעיד על המצפן המוסרי החלש שלנו, שאנו נדרשים תמיד לאזכר את הזוועות שנעשו ליהודים כדי לחוש חמלה כלפי אחרים). אני מעלה את מוקו כדי להוכיח טענה אחרת: סוגיית הפליטים והמהגרים הלא חוקיים היא דרך מצוינת להבין את הנורמות המובילות את השיח של נציגי הציבור שלנו.

עוד בעת העתיקה נחשב היחס כלפי הזר לאינדיקציה למוסריותו של מקום. תרבויות עתיקות והכנסייה בימי הביניים הכירו בזכותם של נרדפים זרים למצוא מקלט בקרבן. מדינות לאום מודרניות ורודפות שלום, מציינות את חברותן בקהילה בינלאומית מוסרית באמצעות מעשים המוכיחים דאגה לפליטים ויחס הומני גם לעובדים בלתי חוקיים. היחס לזרים, חוקיים ולא חוקיים כאחת, הוא נייר הלקמוס של המוסר הנוהג (או לא) במדינה.

אכן, הסדרת האזרחות היתה ועודנה זכות של מדינות הלאום. הן מקיימות פיקוח, הכרחי אולי, על ההגירה, וזכותה של ישראל לקיים פיקוח כזה כפי שזאת זכותן של מדינות אחרות. אבל הסדרה לגיטימית של ההגירה, אי אפשר שתתבצע בדרך המנוגדת לנורמות שבמדינות המתוקנות בעולם רואים אותן כיום כנורמות אוניוורסליות. הכרזותיו של ישי בסוגיה זו חושפות את חוסר מודעותו לנורמות אלה, או, אם הוא אכן מכיר אותן - את אדישותו והתעלמותו.

ישי הוא בהחלט תואם מוקו כשהוא מצהיר, לדוגמה בראיון לערוץ 2 מ-2009: "אם יבואו לפה עכשיו מאות אלפי עובדים זרים, הם יביאו אתם שלל מחלות: צהבת, חצבת, שחפת, איידס, סמים... עם כל ההתייפייפות הזאת, זה לא מאיים על מפעל הציונות של מדינת ישראל?" וגם: "יש פתרון אחד כדי לשמור על הזהות היהודית של המדינה... צריך לשים אותם בבתי סוהר ולגרש אותם בהסכמה" ("הארץ", 23.5).

אינני מתיימרת להציע מדיניות הגירה, למרות שכדאי היה שתהיה אחת כזאת. הטיעון שלי עוסק במה שמותר ובמה שאסור לומר. דבריו והתנהגותו של ישי בסוגיית העובדים הזרים אינם יכולים להישמע ולהתקיים במדינה דמוקרטית, מפני שהדמוקרטיה מושתתת על עקרונות אוניוורסליים, על ההכרה שקיים שוויון יסודי בין בני האדם. ישי הוא אדם שאפילו מרין לה פן (מנהיגת הימין הקיצוני בצרפת) תירתע מלעמוד לידו.

אבל האם ישי חורג מהנורמה בפוליטיקה הישראלית? לדאבוני הגדול, לא. יש עניין אחד, רב חשיבות, המשותף לדמוגרף הצרפתי ולשר הפנים שלנו: בראש מעייניהם שימור השלמות האתנית של מדינתם. ישי עצמו מוסר את הרציונל להשקפתו: "המסתננים, יחד עם הפלסטינים, יביאו אותנו מהר מאוד לסיום החלום הציוני" (בראיון לשלום ירושלמי ב"מעריב", 1.6). ובביטוי "החלום הציוני" הוא מתכוון, בעצם, לטוהר האתני והדתי של המדינה.

ישי איננו מייצג סטייה בפוליטיקה הישראלית. יהיה זה לגמרי לא הוגן לראות בו אחראי על השימוש במושגים המרמזים על טוהר הגזע, מפני שמושגים אלו קשורים קשר הדוק לאופן שבו עוצבה האזרחות הישראלית - על בסיס דת אחת ומוצא אתני אחד. לא הגזענות היא הסיבה לטענה שיש לשמר את הטוהר האתני והדתי, להפך: אזרחות המבוססת על דת אחת ומוצא אתני אחד, היא שמולידה השקפות גזעניות.

ישראל היא מדינת היהודים והיא צריכה להמשיך לשמור על צביונה זה, אבל אין זה אומר שאיננו יכולים, ואף צריכים, למסד אזרחות אוניוורסלית, כפי שקיימת במדינות רבות באירופה. רק כשנראה שישראל היא מדינה הפועלת למען כל אזרחיה, יתקבלו דבריו של ישי בדיוק כפי שהם - פגיעה שערורייתית באמות המידה המוסריות האוניוורסליות, שבלעדיהן הדמוקרטיות ריקות מתוכן.

מאוחר יותר פסל מוקו את השקפותיו הגזעניות על ההגירה והתכחש להן. מהצביעות שבהתנהגותו משתמעת ההודאה כי הגזענות איננה קבילה. כיום אני מצויה במצב המשונה, שבו אני כמהה לצביעות שכזאת.

אלון רון


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו