סטודנטים יקרים: ציונים זה לא הכל

מאבק הסטודנטים בבן גוריון לשיפור איכות ההוראה הוא מאבק ראוי, אבל כל ניסיון להביא להעלאת הציונים באופן מלאכותי יפגע אנושות ברמתן של אוניברסיטאות המחקר

אמיר קרניאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אמיר קרניאל

בחודשים האחרונים יצאו הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון במאבק לשיפור איכות ההוראה. הם מתמרמרים על קורסים מרובי נכשלים, ומנסים ללחוץ על הנהלת האוניברסיטה שתפעל להעלאת הציונים. שיפור איכות ההוראה הוא מטרה ראויה, אך אני חושש שהדרישות שהוצמדו למאבק עלולות לפגוע בסופו של דבר בסטודנטים ובהשכלה הגבוהה בישראל.

באוניברסיטאות המחקר חברי הסגל האקדמי עוסקים הן במחקר, הן בהוראה והן בניהול אקדמי במשולב. היתרון הגדול בכך מבחינת הסטודנטים הוא שניתנת להם ההזדמנות ללמוד קורסים ברמה גבוהה ממומחים בתחומם. יש מכללות שבהן חברי הסגל נבחרים בעיקר על יסוד כישורי ההוראה, יש מכללות שבהן הציונים גבוהים יותר וחלקן מוערכות בסקרים יותר מאשר האוניברסיטאות. אך במבחן שוק העבודה והאפשרות להמשיך בלימודים מתקדמים, בוגרי אוניברסיטאות המחקר נהנים מיתרון ברור על פני בוגרי המכללות. השאלה הנשאלת היא האם ניתן לקבל גם איכות הוראה גבוהה מהמומחים הטובים ביותר, וגם יחס מצוין לסטודנטים וציונים גבוהים לכולם.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות סוף השבוע ישירות לפייסבוק שלכם

מתוך הסרט "הערת שוליים". אין ספק, באינטראקציה בין מומחה לתלמיד יש כר נרחב ליוהרה ושרירות צילום: רן מנדלסון

כפי שהודגם יפה בסרט "הערת שוליים", במסגרת האינטראקציה בין מומחה לתלמיד יש כר נרחב ליוהרה ושרירות, במיוחד כאשר קיים פער גדול בין הידע והניסיון של המרצה לבין זה של התלמיד. ככל שהאוניברסיטה טובה יותר היא מעסיקה מומחים גדולים יותר בתחומם, והסיכוי לפגוש במרצים עם דרישות גבוהות וחריגות גדול יותר. דמיינו מועמד לתואר שני עם גיליון שבו כל הציונים גבוהים ודומים, ומועמד אחר עם ממוצע דומה אבל חלק מהציונים גבוהים מאוד וחלק נמוכים יותר. לי אין ספק שהתלמיד השני הרבה יותר טוב, ואני אף טוען שהשונות בציונים עזרה לו ללמוד טוב יותר, שכן מידה מסוימת של אי ודאות עשויה לעודד למידה. אני אנחש שהגיליון הראשון הגיע ממכללה בינונית והשני מאוניברסיטה יוקרתית.

במחקרי במעבדה לבקרת תנועה חישובית, הסטודנטים שלי שואלים כיצד המוח מבקר את תנועת הגוף. אנחנו מודדים תנועות ידיים ומוצאים שונות רבה בין תנועות. למשל כשאני מושיט יד לאחוז בכוס מים אני מגיע לכוס בדיוק רב יחסית, אבל המסלול שהיד שלי עושה שונה בכל פעם. אנחנו נוהגים להבחין בין שונות טובה לשונות רעה: אם היד שלי רועדת ואני מפספס את כוס המים, זו שונות רעה שיש למזער. אבל אם היד שלי מבצעת מסלולים שונים ומגיעה במדויק לכוס זו שונות טובה שמבטאת גמישות ויתירות בתנועה, והיא מאפשרת לי יציבות, הימנעות ממכשולים וביצועים טובים גם בתנאים קשים. כאשר אני מתבונן בהתפלגות הציונים של הסטודנטים, אני שואל את עצמי: האם השונות טובה או רעה?

אפשר "לנרמל" ציונים ולדאוג שכולם יצליחו בבחינות. זו אולי דרך טובה להצליח במשאלי הסטודנטים, אבל בחינוך אסור לבחור בדרך הקלה. הצעות כמו קביעת מינימום של נכשלים בקורס, ומתן פטורים או ציונים אדמיניסטרטיביים שאינם מבטאים את הידע, רק יזיקו לסטודנטים. הם יפגעו במוטיווציה ללמוד ביסודיות במהלך הסמסטר, יטשטשו את השונות בהישגי התלמידים, וימנעו רכישת ידע וכלים להתמודדות עם בעיות בעתיד.

אומרים שחינוך הוא העסק היחיד שבו הצרכן מבקש לקבל כמה שפחות תמורה בעבור כספו. אני מציע לסטודנטים לדרוש תמורה של ממש לכספם. לא לבקש הקלות, אלא הוראה איכותית. כזאת אפשר להשיג באמצעות צמצום מספר הסטודנטים בכיתה, תגמול מרצים מצטיינים ועידוד של מרצים הזקוקים להדרכה. אני קורא לסטודנטים להיאבק יחד עם הסגל לגיוס חוקרים מצוינים לאוניברסיטאות, חוקרים שהם לעתים קרובות גם מרצים מעולים שמביאים אחריהם מרצים מעולים נוספים שישמחו לעבוד באוניברסיטת מחקר בעלת מוניטין.

הסטודנטים באים בדרישות מעולם הצרכנות והדמוקרטיה, אבל כדאי לשים לב שהקליינט של אוניברסיטאות המחקר הוא הציבור הרחב, ומטרתן היא לחקור, להעשיר את הידע ולהכשיר אנשי מקצוע מעולים. בעידן הפייסבוק התעוררות הסטודנטים ודאי תתפשט ותגיע גם לאוניברסיטאות האחרות, ובקרוב עלול לקום הפוליטיקאי שיציע תיקונים בחוק זכויות הסטודנט. אני מקווה שנצליח לרתום את הסטודנטים בבן גוריון למאבק לשיפור איכות ההוראה במובן הטוב של המלה, להפניית משאבים לחינוך הגבוה, להחזרת מוחות ולמצוינות אקדמית וחינוכית.

פרופ' קרניאל הוא יו"ר ועדת ההוראה של הפקולטה להנדסה באוניברסיטת בן גוריון בנגב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ