בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תחרדו ממסקנות פלסנר

22תגובות

במדינת ישראל של 2012 ישנם לא פחות מ -72 אלף אברכים. עד היום לא נעשה מחקר ממשי בשאלה כמה מתוכם באמת מקדישים את זמנם ללימוד תורה יסודי ואינטנסיבי, אולם מבדיקה שערך הרב יצחק רביץ ביולי 2010 ברשת ה"כוללים" שלו בבית"ר-עלית, שבה לומדים כ-500 אברכים משלושה זרמים - חסידי, ספרדי וליטאי - עולה מדגם מייצג. על פי ממצאי הבדיקה 20 - 25 אחוזים מהאברכים מחפשים בשלב כלשהו במהלך לימודיהם דרך להשתלב בשוק התעסוקה, כאשר מדובר בעיקר בכאלה שאינם משתלבים במערכת הלימוד התובענית של הכולל. אלא שלאברכים הללו אין ממש אפשרות בחירה: אם הם לא יילכו לכולל תישלל מהם קצבתם החודשית שנעה בין 2,000 ל-4,000 שקלים, המורכבת ממלגה של 720 שקלים בחודש ממשרד החינוך, כשאליה מיתוספים כספים מתרומות בחו"ל.

האלטרנטיבה, כלומר שוק העבודה, שאליו שולחים אותם כל המוחים למיניהם, לא ממש פתוחה בפניהם. במסמך שהכין פרופ' יוסי תמיר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה לקראת פורום קיסריה ה-18, ושעסק בדמוגרפיה, תעסוקה ועוני בחברה החרדית, מפורטים החסמים הרבים להשתתפות החרדים בתעסוקה. מהדו"ח עולה, כי בשנים האחרונות חלה עלייה בשיעור החרדים המעוניינים לצאת לשוק העבודה, אולם מרביתם מוצאים עבודה רק אצל מעסיקים חרדים. מעסיקים חילוניים מניחים מראש שהעסקת חרדים תדרוש ויתורים רבים מדי ולכן הם נמנעים מלעשות זאת.

לו האברכים היו יודעים ששוק העבודה פתוח בפניהם, לו היו יודעים שעזיבת הישיבה לטובת שירות בצבא לא תגרור אחריה הפניית גב של משפחתם וחבריהם - הם היו קמים ועושים מעשה. הבעיה היא שחלק גדול מהם מבין כי ברגע שיעזוב את עולם הלימודים ימצא את עצמו קירח מכאן ומכאן – ללא קצבת הכולל וללא עבודה.

המציאות הזאת עתידה להשתנות עם פרסומן של המלצות ועדת פלסנר למציאת חלופה לחוק טל. ועדת פלסנר אומרת כן להטלת מכסות על מספר הפטורים שהמדינה תיתן בכל זמן נתון לחרדים ש"תורתם אומנותם", כמו גם לסנקציות אישיות ומוסדיות - כאלה שיושתו על המגזר החרדי כולו – במידה שהנהנים מהפטורים לא יעמדו בתנאים שתקבע הוועדה. הדבר יוביל לכך שאברכים מצטיינים יזכו להיכלל במכסה וליהנות מתקציב המדינה, והשאר - יתגייסו ויעבדו.

לפי המודל הזה, ההצטיינות נהפכת לאינטרס של ראש הכולל, שאם לא ייטיב למיין את הסיירת שלו - פשוט לא יקבל כסף מהמדינה. כאן נשאלת השאלה האם במבחן המציאות ראש הכולל יעדיף מכסה תמורת כסף או שיוותר על הכסף, ובלבד שלא תהיה מכסה. ההיגיון אומר שראשי הישיבות והכוללים צריכים לברך על ההצעה שאינה רק משתלמת כלכלית - אלא אף מחזקת את עולם התורה ומטהרת אותו ממי שאינו ראוי להסתופף בצלו.

החברה החרדית תוכל לטפח מצוינות בעולם התורה במימון מדינת ישראל, בדומה למתרחש בעולם המחקר והמדע בישראל. חבורת הלומדים שתזכה במימון תהיה מורכבת מגאונים ומתמידים, השאר יתגייסו לצה"ל בסמכות וברשות הרבנים ובאכיפה משותפת עם הרשויות. כשסוגיית השירות הצבאי תבוא על פתרונה גם מצבה הכלכלי של האוכלוסייה החרדית צפוי להשתפר. סקר פנימי שנערך במאי 2012 בקרב 1,000 בוגרי הנח"ל החרדי מגלה, כי 26% מהם כבר רכשו מקצוע, 18% הם בעלי תואר ראשון ו-14% השלימו את בחינות הבגרות. 50% מבוגרי הנח"ל החרדי השתלבו במעגל העבודה ורק 7% חזרו אחרי השירות לספסלי הישיבה. מכאן ניתן להבין, שצה"ל בעצם מתגמל את המתגייסים החרדים בכרטיס כניסה לאזרחות ומעודדם להשתלב בכל תחומי החיים, לרבות שוק העבודה.

תגמול כספי לאלה ששוקדים על לימוד התורה, לצד גיוסם של אלו שמתקשים להתמיד, מהווה חלופה הגונה, צודקת וריאלית שתשים בשעה טובה קץ לחלופות הבלתי שוויוניות שהוצעו בנושא. בחדרי חדרים, הרחק מזרקורי התקשורת, כל חרדי מבין שמדובר בהסכם לגיטימי ובר ביצוע. השאלה אם ההבנה הזאת תחלחל גם לצמרת הפוליטית הגבוהה.

אם הממסד החרדי יפתח אסטרטגיה חדשה - הציבור החרדי יתמוך בו. אם ימשיך לדבוק בעקשנותו, ולא יהיה מוכן לקבל שינויים, יהיו אחרים שיכפו זאת עליו.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו