בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש שותף בקהיר

53תגובות

כמה חן שפעו דבריו של בנימין נתניהו - "ישראל מעריכה את התהליך הדמוקרטי במצרים ומכבדת את תוצאותיו". "מעריכה ומכבדת" זה צמד מלים שנהוג להשתמש בהן במכתבי פיטורים או בהספדים חלולים. איזה אסון היה קורה אילו הפטיר נתניהו משהו כמו "אני מברך את מוחמד מורסי על שנבחר להיות נשיא מצרים ואני מאחל לו ולעמו הצלחה. ישראל תמשיך להיות שותפתה של מצרים ותשמח לסייע כאשר תידרש". נשיאים פחות חשובים וראשי משטרים מפוקפקים זכו לאוצר מלים נדיב יותר. אבל איך אפשר לברך איום? לאחל הצלחה לנציג "הטרור האיסלאמי"?

ניחא. על נימוסים והליכות לא יזכו ממשלת ישראל והעומד בראשה במדליה. על גסות הרוח של ישראל תעיד פרשת "הכיסא הנמוך" שעליו הושיבה את שגריר טורקיה. עכשיו עלול להגיע גם תורה של מצרים, שאותה כבר מניחה ישראל מתחת לעדשת המיקרוסקופ, כדי לבחון את התנהגותה של "רפובליקת הרשע" החדשה.

אבל יש גם דרך אחרת. לישראל ולמצרים יש הרבה אינטרסים משותפים. חלקם אסטרטגיים, כמו חיזוק חומת המגן נגד ההשפעה האיראנית באזור; חלקם טקטיים, שמטרתם להרגיע את הגבול ביניהן ולנער אל מחוץ לסיני את ארגוני הטרור. במצרים - בין אם זוהי המועצה הצבאית העליונה או הנשיא החדש - רואים עין בעין עם ישראל את הצורך להפוך את סיני למרכז שוקק של תיירות. תיירות היא אחד ממקורות ההכנסה החשובים ביותר של מצרים ובמצע הבחירות של מורסי נכתב, כי הוא שואף למספר של 20 מיליון תיירים בשנה (לעומת כ-12.5 מיליון לפני המהפכה). מורסי הבטיח גם להקציב יותר משלושה מיליארד דולר לפיתוח תשתית התיירות, שבה עובדים כארבעה מיליון אזרחים. להבדיל מיריביו הסלפים, למורסי לא אכפת שתיירים ותיירות יסתובבו בבגדי ים לאורך החופים, ובלבד שיבזבזו את כספם במצרים.

כדי להביא את 20 מיליון התיירים, לא די שהפירמידות יהיו מאובטחות. סיני צריכה להיות נקייה מטרור. כי כשהתייר שומע על פיגוע במצרים, הוא איננו רץ למפה כדי לבדוק באיזה רחוב בקהיר או ליד איזה צומת באל-עריש התפוצץ מטען. הוא מתקשר לבטל את כרטיס הטיסה.

עוד כתבות בנושא

מורסי, שהפך לשם קיבוצי לאחים המוסלמים ולמשטר החדש במצרים, תומך אמנם בהשבת זכויותיהם של הפלסטינים, אבל בתנאי שאלה לא יבואו על חשבון מצרים. טרור בסיני, גם אם הוא למען "המטרה הקדושה", וגם אם הוא מבוצע ישירות או בעקיפין על ידי החמאס, צאצאיתם של האחים המוסלמים - גובה מחיר אדיר ממצרים.

ישראל וחמאס אינן מנהלות משא ומתן על פיתוח כלכלי או על שיתוף פעולה אסטרטגי עם מצרים. בין ישראל לחמאס קיים הסכם אוטומטי: יורים וחוטפים, עד שמצרים מגיעה כדי לכלוא את שני הצדדים בחזרה בכלוביהם. כך היה בתקופת חוסני מובארק וכך בהתכתשות האחרונה.

אבל דווקא כאשר את מצרים ינהיגו ממשלה ונשיא של האחים המוסלמים, חשוב לפחות לנסות להגיע להבנות משותפות מועילות וקבועות יותר. לא, אין צורך שחמאס תכיר בישראל כבמדינה יהודית ואין הכרח שמורסי ירשום את רעייתו לארגון נשות הדסה כדי לקיים דיון משותף. די יהיה אם מורסי ונתניהו יגיעו להסכמה על הסרת הסגר מעל עזה ועל פתיחת המעברים מחדש בפיקוח משותף של חמאס, נציגי האיחוד האירופי ומצרים. מוטב להקדים ולהגיע להסכם כזה לפני שממשלת מצרים החדשה תחליט ביוזמתה לפתוח מחדש את המעבר גם לסחורות, ובכך לשים קץ לפארסה הברוטלית שאינה מועילה לביטחונה של ישראל ומרסקת את מעמדה בעולם. ישראל תצווח אמנם שמצרים איננה מכבדת הסכמים, אבל כדאי לזכור שמצרים איננה חתומה על הסכם המעברים, וכי ישראל עדיין יכולה להגיע להסכמה עם מצרים.

אלה רק כמה דוגמאות למגוון ההזדמנויות שמזמן המשטר החדש במצרים. אבל מישהו בצד הישראלי צריך להתחיל לדבר, ולא רק להניד בראשו, ו"להעריך ולכבד".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו