בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חולדאי, הלילה שלנו שחור

27תגובות

שירותים כימיים. זה הדבר הראשון שאני רואה כשאני יוצא מביתי באזור שדרות רוטשילד. כמדי שנה מבשרים לי השירותים הכימיים על חגיגות ה"לילה הלבן" - גאוותו הקיצית של ראש העיר, רון חולדאי. הדבר הטוב ב"לילה הלבן" הוא ההזדמנות לאפשר לתושבי העיר שאינם גרים בלבה, ולאנשים מכל רחבי הארץ, לראות ולחוות תרבות בחינם. אבל לנוכח אירועי השבוע האחרון, נדמה כי ה"לילה הלבן" הוא לא יותר מניסיון להאדיר את שמו הטוב של ראש העיר, רון חולדאי, שמציג עצמו כראש העיר של תל אביב "אוהבת האמנות". זאת, תוך שהוא מפנה כתף קרה לאמנים, המקוששים פירורים של כסף למחייתם ומתקשים לשרוד במציאות היומיומית – זאת שאינה נכללת באירועי הלילה האחד הזה.

עד לפני שבוע, אמנים משלל תחומי התרבות, המוסיקה, האמנות פלסטית, הספרות ועוד היו בעיצומן של ההכנות לאירועי ה"לילה הלבן", שהם הזדמנות עבורם להציג לקהל הרחב את יצירתם. התסריט בלילה הזה ידוע: גלריות פתוחות מעבר לשעות המקובלות, הופעות ומסיבות מתקיימות בחינם, ואירועים נוספים נחגגים והופכים את תל אביב לקרנבל גדול ללילה אחד. בקיץ שעבר, שבוע אחרי ה"לילה הלבן", הוקם המאהל הראשון בשדרות רוטשילד, וכך נוצר לו לילה לבן שנמשך כחודשיים, תחת כנפיה של המחאה החברתית, שחשפה את הצד העצוב של מצב התרבות בארץ.

וזוהי תמונת המצב של האמנות בשנה האחרונה: מאז הקיץ הקודם, מצבם של חלק מן האמנים שלקחו חלק פעיל במחאה הולך ומידרדר. מספר גלריות נמצאות תחת איומי סגירה, אמנים רבים נטשו את תל אביב ואת ישראל לערים שונות ברחבי העולם, שבהן מעודדים אמנים (ברלין בראשן). רבים מהם נאלצים להיתמך כלכלית על ידי משפחותיהם ונרדפים על ידי פקחי העירייה, שכן רבים מהם מתגוררים בסטודיו שלהם (על מנת לשלם שכר דירה זול יותר).

אירועי סוף השבוע האחרון, שבהם נעצרו למעלה ממאה בני אדם, בהם אמנים (השחקן תומר שרון, המשוררים עודד כרמלי ושלמה קראוס וגם דפני ליף, עורכת וידאו במקצועה), טרפו את הקלפים וחשפו טפח נוסף מהיחס של עיריית חולדאי כלפי תושביה, עירייה שנוהגת באמניה כ"עבריינים". אותם "עבריינים", שעד לפני שבוע היו אמורים לשרת את התדמית של תל אביב כעיר תרבותית, ושמשלמים סכומי עתק על דירות, גלריות, ארנונה, וקנסות - החליטו שלא לשתף פעולה עם העירייה, שמשסה את פקחיה ושוטריה בתושבים המוחים בזכות.

גם כותב שורות זה נמנה עם "העבריינים": אני עוסק בתחומי אמנות שונים, שאינם רווחיים, ומקושש כסף בעבודות פרילאנס כאלו ואחרות; חלק ניכר מהשנה האחרונה ביליתי בהפגנות שהתקיימו תחת המטריה הרחבה של המחאה החברתית, חלקן הוקדשו לדרישה לשיפור תנאי המחיה של האמנים בארץ. לצערי, מצבי הכלכלי לא השתפר, ואני עדיין נעזר בתמיכה כספית מהורי.

כמי שנולד וגר בתל אביב כל חיי, אני שמח לראות את הגל ההולך ומתרחב של אמנים המזדהים עם הקריאה בפייסבוק שלא לשתף פעולה עם האירוע הראוותני של חולדאי. מצוקת האמנים בישראל היא בעיה רחבה בהרבה מתחומי סמכותו של רון חולדאי, ולמרות זאת יש טעם במחאה נגד ראש עיר המעדיף לנפנף בתואר החדש של "שר התרבות", במקום לדאוג לבעיות המחיה שעמן מתמודדים אזרחים רבים בעיר - אמנים ואחרים.

אל תטעו, ה"לילה הלבן" הוא רק גרסה תיירותית למשהו שיכול לקרות גם ביתר 364 ימי השנה, נורמה תרבותית המאפשרת לתושבים ליהנות מתרבות חינם. כבר היום אפשר ליהנות בתל אביב מהופעות במחירים סבירים בברים ומועדונים שונים, ורוב הגלריות פתוחות לקהל הרחב בחינם. תל אביב היתה מוקד התרבות הראשי של מדינת ישראל לפני חולדאי, והיא תמשיך להיות מוקד כזה גם אחריו. אני רק מקווה ש"הלילה הלבן" הזה, שהשחיר השנה, ייהפך בעתיד להמון לילות צבעוניים של חגיגות תרבות לכולם.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו